נראה שהמילה הנכונה לתאר את הקדנציה הקרובה של רון חולדאי בראשות העירייה היא סטגנציה, כלומר קפיאה ודעיכה. אין ביטוי גבוה יותר לזלזול של רון חולדאי בתפקידו מאשר בכך שהוא החליט לוותר לחלוטין על המשימה מס' 1 – החזרת המדרכות להולכי הרגל. היום, לראשונה מאז הבחירות, התייחס חולדאי לראשונה למצב האלים, המסוכן והמביש שמתרחש יומיום על גבי מדרכות עיר הפח תל-אביב. לפניכם, דבריו של חולדאי בנוגע לשילוב האלים של אופניים, אופנועים והולכי רגל:
אנחנו בתקופת מעבר בתל אביב-יפו. הפכנו את האופניים לכלי תחבורה לגיטימי שבמסגרתו לוקחים את הילדים לגן, הולכים לעבודה, לבילויים וכו'. השימוש באופניים גדל בצורה דרמטית וזה תהליך חיובי.
אלא שתוך כדי זה קרו שני דברים בעייתיים –
1. אנחנו רואים יותר ויותר כלים דו-גלגליים ממונעים שמשרד התחבורה מתעלם מקיומם ולא קובע לגביהם חוקים ותקנות – מה מותר ומה אסור בנוגע לכלים האלו.
2. המשטרה אינה אוכפת רכיבה של כלים דו-גלגליים על מדרכות, גם לא קטנועים שרוכבים במהירות בין הולכי רגל ומסכנים חיי אדם, ואינה אוכפת כאשר הולכי רגל הולכים על שבילי אופניים.פקחי העירייה מנועים מלפקח ולאכוף חוקי התנועה מפני שממשלת ישראל אינה מעוניינת להעביר סמכויות לשילטון המקומי ולפקח על הנעשה על המדרכות והכבישים. זה הפרדוקס הגדול שעליו אני מתלונן כבר חמש עשרה שנה מול ממשלת ישראל וכנסת ישראל – תנו לנו, לראשי הערים, את היכולת לנהל את הערים שאנחנו אחראים עליהן.
אז מה אנחנו כן עושים במסגרת היכולת שלנו?
אנחנו ממשיכים להשקיע עשרות מיליוני שקלים בשנה כדי לייצר תשתית נפרדת לרוכבי אופניים מהולכי הרגל – ממש כמו שעשינו בשביל האופניים בטיילת, ברחוב פנקס, בלוך, בן צבי, רמז, נמיר, משה דיין ועוד.
דבריו של ראש העירייה מאופיינים בשילוב מושלם של דברור חולדאיסטי העומד על שלושה חלקים:
1. לקיחת קרדיט על טרנדים עולמיים שאינם קשורים לראש העירייה. רכיבה על אופניים במרחבים אורבניים היא טרנד שעולה וצומח בשנים האחרונות באינספור מרכזים אורבניים מסביב לגלובוס, בעולם המערבי וגם בעולם הלא-מערבי. רק בשבוע האחרון התבשרנו שברוב מדינות אירופה מכירות אופניים עולות על מכירות כלי רכב, וגם בממלכת המכוניות של ארה"ב הטרנד הזה תופס תאוצה. בדומה לחבריהם במערב, גם הישראלים רוצים לרכב על אופניים ולהרגיש צעירים, יפים, בריאים וירוקים.
הביקוש לרכיבה על אופניים הוא עצום. למרות שעיריית תל-אביב-יפו עושה הכל כדי למנוע מהאופניים להפוך לכלי תחבורה לגיטימי ולא מקדמת בניית תשתיות בטוחות לרכיבה על אופניים, הציבור רוכב ברגליים על אופניים, אופניים חשמליות, קורקינטים חשמליים ודחלילים מעופפים. אפשר לומר בביטחון, ששיעור הרכיבה בתל-אביב היה גבוה בהרבה אם היו בה תשתיות סבירות. השימוש באופניים בתל-אביב גדל וימשיך לגדול, למרות הכשלים התכנוניים של העירייה ושל רון חולדאי.
2. זריקת אשמה על גופים ממשלתיים תוך התעלמות מהסמכויות שבידי העירייה. ההגנה הכי טובה היא התקפה, ולכן כדי להסיט את האש רון חולדאי בוחר בתרגיל ידוע – "הממשלה אכלה לי ושתתה לי, ואני בכלל מסכן חסר סמכויות שכמוני". מסתבר שחולדאי אינו חסר סמכויות כלל וכלל, למרות שהוא בהחלט אוהב להציג את עצמו כאימפוטנט בכל הקשור לסוגיות מאתגרות הדורשות טיפול (רשימה לדוגמה כאן). כל הסמכויות בדבר אכיפה של עצמים דוממים, כלומר של אופנועים חונים ומכוניות חונות נמצאות בידיו של חולדאי. חולדאי אינו משתמש בסמכויות שכבר ניתנו לו, ואין זה סביר שיעשה שימוש בסמכויות נוספות במידה ויועברו אליו. לחולדאי אין כלל מדיניות בנוגע לחניית אופנועים במרחב הציבורי, למרות שבערים דומות בעלות מזג אוויר חם, ישנם חוקי-עזר ברורים אשר נאכפים בנוגע לחניית אופנועים. עקב כך יוצא שאחד האלמנטים שאוכלים חלק נכבד ממדרכות מרכז העיר הם אופנועים דוממים. נוסף על אופנועים, חולדאי החליט לאפשר ברוב שעות היממה ובסופי שבוע חנייה של מכוניות על מדרכות העיר – השילוב של חניית מכוניות ואופנועים על מדרכות העיר הוא באחריותו הבלעדית של חולדאי הרופס ומדובר בשילוב קטלני למרחב הציבורי.
3. הבטחות שאינן מגובות בתוכניות עבודה. חולדאי מבטיח שהוא ימשיך לפעול יצירת שבילי אופניים מופרדים. יש שיאמרו שהשבילים המופרדים הקיימים שווים לתחת. מעבר לכך, על פי תוכנית העבודה של עיריית תל-אביב-יפו, אין כל כוונה לבצע שבילי אופניים מופרדים ברחובות בעלי מידת החיכוך הגדולה ביותר. מדובר ברחובות המסחריים העמוסים במרכז העיר ובראשם אבן-גבירול, דיזנגוף, בן-יהודה ואלנבי, שבהם ישנה תנועה רבה של הולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית. למרות זאת, אין כוונה לטפל בחיכוך הבלתי-נסבל שעל מדרכותיהם האלימות. רק כדי להדגיש אני אחזור על הכל בתמצות והדגשה: רון חולדאי אינו מתכוון לטפל ביצירת שבילי אופניים מופרדים ברחובות שבהם מידת החיכוך בין הולכי הרגל ורוכבי האופניים היא הכי גבוהה – אבן-גבירול, דיזנגוף, בן-יהודה ואלנבי. אז בשביל מה רון חולדאי מבטיח שהוא ימשיך לקדם שבילי אופניים מופרדים? כי הוא יודע שכמעט אף אחד לא יבדוק את הבטחותיו חסרות השחר.
ברשותכם, נסכם את עיקרי הדברים: רון חולדאי ויתר לחלוטין על החזרת המדרכות להולכי הרגל. למרות שהעובדות מוכיחות שהטרנד הדו-גלגלי הוא כאן כדי להישאר ולהתחזק, רון חולדאי מעדיף לרבוץ בחדלונו תוך שהוא מטיח בוץ בגופים ממשלתיים ומנסה להסתיר את המחדל המתמשך שהוא אחראי לו. אם רון חולדאי היה איש רציני, במקום לקחת קרדיט על זריחת השמש הוא היה צריך לגרוס את תוכנית העבודה הקיימת לשבילי אופניים ולקדם תכנון בזק ובו יישום מיידי של שבילי אופניים במוקדי החיכוך הגבוהים. זה לא דורש שיפוצים משמעותיים, אלא קצת הסטה מזכות הדרך של הרכבים הממונעים השמנים לטובת האופניים וחבריהם. ניתן לעשות זאת עם עמודונים ובתוך פחות משנה לבצע שינויים מסיביים ואחרי זה להמשיך עם שיפוצים של ממש. בנוסף, נדרשת אכיפת מדיניות חנייה שלא תאפשר למדרכות העיר להפוך לשדה קרב אורבני של מכוניות ואופנועים דוממים. אבל, אני לא ממליץ לכם לחיות באשליות. באיכילוב, האגף האורתופדי עובד שעות נוספות (כאן, בדקה 38:20). בגלל שחולדאי מתנגד לקידום שבילי אופניים שיפגעו בזכות הדרך של המכוניות הפרטיות. וכמו שנעמי מדרשי כבר דרשה – מדרכות תל-אביב הפכו לגיהנום להולכי הרגל.
עוד בלוג תל אביבי 
זו ממש ערימת קשקושים!
הערים בהן טרנד האפניים תפס הן הערים בהן נסללו מסלולי אפניים ונבנו פרויקטים דמוי תל-אופן.
לקחת מחולדאי את הקרדיט על העליה בשמוש אפניים זה פשוט לא להבין שום דבר!
ומבעד לתלונות, כנראה שמי שכותב את זה מתבלבל בתפקידו של ראש העיר ופשוט סובל מראש עיר טוב מדי.
מאחל לך לחיות בעיר המוזנחת שהיתה תל אביב לפני 15 שנה.
"עיר הפח":) אהבתי… עדיף על הכינוי העיר המסריחה שאני הדבקתי לה…
ולגופו של פוסט – גרתי בהרבה מקומות בתל אביב בשלוש שנים שדילגתי בין תל אביב לברלין. והקש ששבר את גב הגמל היתה הדירה ברוטשילד פינת שנקין אליה הייתי חוזר עם התקפי סטרס אחרי כל הליכה של כמה דקות בעיר. ההליכה הרגלית בשעות היום בימי חול הפכה לסיוט, והדירה הבאה שלי כבר היתה בגבעתיים…
לגיא,
בכל תל אביב יפו אין אפילו שביל אופניים אחד נורמלי. אף לא אחד! אולי הטיילת.
"שבילי האופניים" אינם מובילים לשום מקום. הם נקטעים בכל צומת. ב"שביל" בשינקין יש שלט בכל בלוק שאומר שהשביל הסתיים, מה שבעצם משאיר לך את אופציית הריחוף לצד השני של הצומת. ריחוף באויר, אם לא הבנת את כוונתי.
תרבות האופניים בתל אביב יפו התפתחה מלמטה, מהתושבים, מהמצב הכלכלי ש"מעודד" שימוש באופניים, ומתוך כך שרבים נחשפו לשימושים אלה במקומות אחרים בעולם.
תרבות האופניים בתל אביב יפו התפתחה למרות העירייה והעומד בראשה, ולא בזכותו.
מי שאומר אחרת לא רוכב על אופניים ביום יום או שיש לו מוטיבציות אחרות לשבח את רון חולדאי.
לפחות פעמיים בשנתיים וחצי האחרונות הועלה הנושא של דו גלגליים על מדרכות על ידי.
ועוד כמה פעמים על ידי אחרים.
יש פתרונות גם במצב החוקי הקיים.
והם אף הוצגו על ידי בישיבה שכינסה יו"ר המועצה היוצאת, יעל דיין, עם ראש אגף פיקוח ועם חבר המועצה טיומקין שהיה אמון על תחום התחבורה.
כלום מזה לא יושם.
רק כדי לסבר את האוזן.
כשם שפקח יכול לתת דו"ח לרכב עומד כשהנהג בתוכו, כך הוא יכול לתת דו"ח לרוכב דו גלגלי שעומד עם כלי רכבו על מדרכה.
פקח יכול גם לצלם (ולכולם יש מצלמות) ולהעביר למשטרה תלונה.
קל וחומר לגבי חניה על מדרכה.
כל הורה לתינוקות /פעוטות בעגלה ת/יספר לכם כמה פעמים הוא/היא יורדים עם העגלה לכביש בגלל רכבים ודו גלגליים חונים.
זה עניין של מדיניות והחלטה.
המדיניות כיום היא לא לאכוף.
וזה נאמר במפורש ע"י מי שיושב במוקד העירוני.
כשטילפנו באחת השבתות לדווח על רכב שחסם לגמרי את המדרכה ואילץ אותנו לרדת עם העגלה של התאומים לכביש נעננו שלא אוכפים בשבת חניה על מדרכות, אלא רק בצירים ראשיים.
מכתב שלי בנושא למנכ"ל ולראש העירייה נענה בתשובה לא עניינית.
מה עושים ?
ממשיכים לטלפן למוקד העירוני.
מצלמים ומגישים תלונה במשטרה.
ומציפים את הנושא גם אם זה נראה חסר תוחלת.
פינגבאק: תל אביב היא לא המקום היחיד שבו אין שבילי אופניים | עוד בלוג תל-אביבי
פינגבאק: מקבץ תשתיות לאופניים | עוד בלוג תל-אביבי
אחרי כמה שבועות שאני מצלמת את מדרכות העיר בהן אופנועים ואופניים עושים כבשלהם בעוד הולכי רגל נדחקים ונפגעים, פגשתי 2 פקחים, הפניתי את תשומת לבם לשתי מכוניות שחונות דרך קבע על המדרכה. "אלו מכוניות של נכים"…מטר וחצי נותר להולכי רגל, הורים עם עגלות וכמובן לא לשכוח את כל כלי התחבורה האחרים…שאלתי למה הם לא קונסים רוכבי אופניים ואופנועים? שוב השיבו – לא קונסים רכב בתנועה…את זה עושה המשטרה ואני רוצה לדעת משהו אחד: למה המשטרה קונסת את עיריית ת"א על סיכון הולכי רגל?!!! הרי העירייה סימנה שבילים על מדרכות תוך כדי סיכון אנשים. המדרכות, מלאות בתי קפה, עליהם אני משערת שהעירייה גובה כספים, ספסלים, פחים, מרכזי מיחזור ומה לא?…כן הולכי רגל. הם עוברים לכביש. ונפגעים יותר מהרגיל. תביעה ייצוגית בעניין, יכולה לדעתי, לעזור
פינגבאק: גם בלונדון שבילי האופניים מחורבנים | עוד בלוג תל-אביבי
שאפו גדול על המאמר הכל כך מדוייק !
פינגבאק: מלחמת האזרחים על מדרכות העיר בעיצומה | עוד בלוג תל-אביבי
יואב,
למרות מספר נקודות נכונות בפוסט, פספסת נקודה קריטית. כשחולדאי נבחר לראשות העיר הטרנד העולמי של שימוש באופניים היה עדיין בחיתוליו, והוא זה שהוביל את תל אביב לשימוש באופניים, בתחילה על ידי השמשת השדרות, לאחר מכן שבילים נוספים ולבסוף עם פרוייקט תל אופן. כך שלקחת מחולדאי את הקרדיט על הכנסת האופניים לתל אביב זה לא נכון, ולא הוגן.
נכון שבתקופה האחרונה נראה כאילו חולדאי איבד את הכיוון. כשנבחר, התעקש על חנייה חוקית, והיום מתאפשרת חנייה על מדרכה גם בשעות הבוקר בהם מסתובבים בעיר ילדים ותינוקות. היה ניתן מן הסתם להגביר את האכיפה בנושא האופנועים. אבל כאמור, את הקרדיט שמגיע לו – לא יפה לקחת…
ברכות
א.ר.,
למרות תגובתך המאוחרת לפוסט אי אפשר להשאירה כך סתם באויר. "טרנד" האופנים לא החל בשנים האחרונות אלא הרבה קודם. הוא אמנם מתחזק ב15 השנים האחרונות, אבל הידיעה כי זה חלק מסך כולל של פתרונות תנועה ונגישות בסביבה אורבנית, קיימת עמוק בתוך המאה הקודמת. רון חולדאי לא המציא דבר ולא הוביל כלום אלא במקרה הטוב נגרר אחרי תושביו. לוא רצה באמת להנגיש אופניים בעיר (וע"י כך לפנות יותר שטח מדרכה להולכי רגל) היה מבצע מהלך כולל שעיקרו תשתיות, תשתיות, תשתיות. לתחבורה ציבורית, לאופניים ולהליכה ברגל, והיה מעמיד את הרכב הפרטי בתחתית פירמידת השימושים. רק אז היה מגיע התל אופן, שבעצם מכביד ומוסיף עומס על תשתית בלתי קיימת.
אבל בעולמו של רון חולדאי הרבה יותר קל ומאגניב לעלות בפתיחה החגיגית של הבימה, בשיאה של המחאה החברתית, לבמה רכוב על תל אופן וחבוש בצילינדר. הו, כה אירופאי. קפיש?