לפני כמה ימים לקראת השעה חצות בה יוצאים פקחי הבילוי לתת דוחות לעסקים, לקחתי לעצמי גלידת יוגורט שם במגה-יוגורטריה ברוטשילד פינת נחלת בנימין. בפנים לא היה מקום ובחוץ כבר לא היה כל-כך לח והבחנו שלא מעט אנשים יושבים על אנדרטת המייסדים באמצע השדרה אוכלים גלידה ושותים קאווה.
היה בזה משהו די נחמד. שני העסקים ליד השדרה – היוגורטריה ולה צ'אמפה (הבר הקטלוני שמוכר רק קאווה) הם מקומות קטנים שמעודדים את לקיחת המזון (או השתייה) מהם החוצה, והם דולפים בצורה טובה לכיוון אנדרטת המייסדים, שאין לי מושג מי תיכנן אותה, אבל בניגוד לרוב הכיכרות בתל-אביב, הוא סידר בה הרבה ישיבה משנית ואיכשהו עם שילוב שני העסקים האלה נוצר שם ממש מרחב ציבורי מתפקד בלילה.
ככה זה נראה (קליק מומלץ להגדלה):
על אנדרטת המייסדים יושבים ומדברים
מרחב ציבורי מתפקד בתל-אביב
עוד בלוג תל אביבי 
זה ישמע לך מוזר, אבל דווקא התמונה השנייה יצרה לי אסוציאציה למקום אחר לגמרי – כיכר ציון בירושלים שנראית ממש דומה מן הזווית הזו.
הזכרת לי שכשהייתי בצבא היו נערכות במקום מדי שישי בצהריים מסיבות רחוב.
וגם עשית לי חשק לקאווה. (ועכשיו רק תשע וחצי בבוקר).
BoR|S, אסוציאציה נחמדה, למרות שהפרופורציות של שתי הכיכרות האלה שונות לגמרי.
טל, עכשיו אתה כבר יכול לשתות משהו.
גם אני ישבתי שם לא מזמן, ובעודי יושבת שם (ואוכלת גלידה) חשבתי על הפוסט שלך על מקומות הישיבה המשניים.
עוד שעתיים Happy hour במשרד…
לרמן, אשתדל לזכור להביא תמונה מן הפעם הבאה שאהיה בי-ם.
אגב, אני לא יודע אם זה מצחיק או עצוב. באנדרטה עובר שביל אופניים, אבל אף אחד לא טרח לפנות לשביל האופניים מקום, במקום המדרגות הרחבות.
לא נראה לי שהמצב הזה ישתנה בעתיד. האנדרטה הזאת הוצבה בשנת ה-40 לתל-אביב (1949) ולא נראה לי שאפשר יהיה לשנות אותה.
רציתי גם להזכיר שהאנדרטה ניצבת במקום שבו שכנה העיריה הראשונה (או בעצם ועד השכונה). סימלי למדי.
פינגבאק: ונדליזם בחסות העירייה באנדרטת המייסדים | עוד בלוג תל-אביבי