בשבוע האחרון היה כאן שקט במיוחד. עשיתי כמה שפצורים קטנים בבלוג (ותודה רבה לשרון) ובהמשך השבוע הלפטופ אכל משהו לא טוב ועכשיו הוא עובר שחזור ופרמוט (רוב המידע שהיה עליו אמור לחזור אליי, ויש גם גיבוי לדברים החשובים ממש). נראה לי שהלינקים שחיכו להתייחסות נעלמו לבלי שוב, ככה שאתם מוזמנים להציף לינקים בתגובות אם יש לכם. עד להתאוששות:
זהו סיכום קצר של נוסף של הרצאה שניתנה במסגרת הקורס "סוגיות אורבניות בתל-אביב".
הפעם אני שמח לחלוק אתכם את המצגת שהעביר אדר' נוף דניאל בארון מהיחידה לתכנון אסטרטגי במינהל ההנדסה של עיריית תל-אביב-יפו. ההרצאה עסקה בתוכניות העירייה למגוון רב של מרחבים ציבוריים בעיר, רחובות, מתחמים וגם כיכרות מעל חניונים:
בשקפים 3-12 מוצגים תהליכי דעיכת המרחב הציבורי בעיר, החל מתכנון מוטה רכבים פרטיים על חשבון הולכי הרגל וכלה בשלל שימושים מתנגשים על מדרכות העיר וכיכרותיה. לאחר מכן, המצגת נכנסת לשינויים שהעירייה עושה לשיפור המרחב הציבורי, כאשר משקף 22 מוצגות תוכניות ומקומות ספציפיים שחלקם שודרגו וחלקם נמצאים על נייר התכנון.
שקפים 23-47 עוסקים ברצפים עירוניים מסוגים שונים לטובת הולכי רגל ואופניים (כאשר העירייה לומדת משגיאות העבר ואמורה ליצור רצפים טובים יותר מאלה שישנם כיום בעתיד, במיוחד בתחום שבילי האופניים). בתוך נושא הרצפים עולה נושא הרחובות בשקפים 30-32, כאשר שקף 31 מיוחד לרחוב שינקין העתידי ובו אף מוצע להפוך את רחוב שינקין למדרחוב בימי שישי וחגים! שקפים 48-53 עוסקים בכיכרות, ולאחריהם יש עיסוק במתחמים ההיסטוריים המשודרגים אט-אט. שקפים 59-64 עוסקים בניסיון לחבר את החלק שנמצא ממזרח לאיילון חזרה לתל-אביב באמצעות שלל אמצעים שנועדו להתגבר על נהר האספלט המפריד בין תושבי מזרח האיילון לתל-אביב. שקפים 65-69 עוסקים בנושא החביב של חניונים תת-קרקעיים והמרחבים שמעליהם, כאשר לאחר מכן יש עיסוק גם בפוטנציאל של הרכבת הקלה לשיפור המרחב הציבורי וכן נגיעה במספר נושאים נוספים.
אני ממליץ לכם לעיין בפרוט במצגת הזו. אני מניח שתגלו דברים (בעיקר טובים) שיפתיעו אתכם. נראה שבתוך העירייה נעשים מאמצים לא מעטים לחשוב וגם בסופו של דבר לשנות ולשדרג את המרחב הציבורי הן ברחובות והן בכיכרות. תודה רבה לאדר' נוף דניאל בארון על אחת ההרצאות המרתקות שהיו בקורס.
1. מחר, ביום חמישי, עמותת מרחב תקיים מסיבת רחוב לכבוד חנוכת משכנה החדש בשדרות יהודית 33 (בשכונת מונטיפיורי). המסיבה תתחיל מהשעה 19:00 וכולכם מוזמנים.
2. ביום ששי ב-10:00, ליד בית החייל (פנקס פינת ויצמן), יתקיימו במקביל שתי הפגנות בנושא שלדעתי בעשור הקרוב עוד יעסיק את הפוליטיקה הישראלית רבות (אבל אם לשפוט לפי 62 שנות קוממיות הוא לא יגיע להכרעה אי-פעם). הפורום לשוויון בנטל יקרא לגיוס כולל לכולם במלאת 10 שנים לחוק טל. התנועה לצבא מקצועי תקרא לפתרון ריאלי לנושא הגיוס ולשיפור איכותו של צה"ל במסגרת משאבים ריאלית.
בשבוע שעבר הפורום הירוק של החברה להגנת הטבע נפגש ליד הבניין ברחוב טיומקין 12, היכן שנכרתו שלושה ברושים בשבוע לפני כן. החברה להגנת הטבע הקימה לא מזמן משמר נאמני עצים כדי להגן על העצים הותיקים בתל-אביב, שהם נכס אורבני ראשון במעלה, מפני כריתה ללא רחם כפי שהיה נהוג עד היום. כמו כן, החברה להגנת הטבע יצאה בקריאה לערוך סקר עצים מקיף בתל-אביב כדי לדעת מה יש איפה וכמה. מדוח שנכתב בנושא עולה כי בישיבות הועדה המקומית מקומם של העצים נפקד הרבה פעמים מהדיון, מה שמוביל לכך שלא פעם עצים ותיקים, כמו אלו שהיו ברחוב טיומקין 12, נכרתים בלי לחשוב פעמיים על התועלת שהייתה גלומה בהם, גם מהבחינה הנופית-אסטתית, וגם בעזרתם להפחית רעש, זיהום וחום. מעבר לכך, באקלים שלנו לוקח לעץ הרבה מאוד זמן לגדול ולא ניתן להחליף עץ ותיק בחדש (אלא אם כן מוכנים לחכות 50 שנה).
ובנימה אישית יותר: בשבוע שעבר, פועלי הבניין שעובדים בחלקת המגרש שלידינו כרתו ללא היתר (!!!) שני ברושים ותיקים בחלקת הבניין בו אנו מתגוררים (!!). ערכתי בירור מהיר עם מרכז הבקרה של אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) בעירייה בטלפון 03-5217108. אחרי שביררתי שזו הייתה כריתה ללא היתר הגשתי תלונה נגד הקבלן לאגרונום העירוני באגף שפ"ע, ואני ממתין לטיפולו בנושא הכאוב הזה. אם ראיתם כריתת עץ בעיר, אל תהססו לפנות למספר הטלפון הזה בעירייה כדי לבדוק אם זה נעשה בהיתר או שלא והגישו תלונה במידה וצריך.
ברושינו הכרותים לאחר הטבח
לקריאה נוספת – דוח החברה להגנת הטבע הנושא עצים בעיר
ביום רביעי הקרוב (21 ביולי) יש כמה ארועים משובחים בזה אחר זה:
1. בשעה 16:00 במרכז עינב תתכנס מליאת העודה המקומית (או בקיצור, 31 חברי מועצת העירייה) לדיון בנושא תוכנית המתאר של תל-אביב. בדיון זה יוצגו החלופות לשכונות שנמצאות מצפונו של נהר הירקון ולשכונות ממזרח לנהר האיילון. בזמנו כתבתי פוסט אחד על תוכנית המתאר. אולי הגיע הזמן לעוד אחד.
2. בשעה 18:00 יתקיים ברחוב פקיעין 6, דירה 1 (לא רחוק מדיזנגוף פינת ז'בוטינסקי) מפגש של הפורום האורבני הדו-שבועי שיעסוק הפעם בחיבור הצד הפרברי מצפון לנהר לצד העירוני שמדרום לו. אדר' נועה בריק תציג את ההצעה שלה בנושא ולאחר מכן יתקיים דיון.
3. בשעה 20:00 נסגור את הערב בקאימאק (לוינסקי 49) שבו יתקיים הייד פארק פתוח עם במה פתוחה לדוברים (וגם עראק, והסנדויצ'ים המעולים של הקאימאק).
עיר לכולנו הציגה בזמנו שלל רעיונות חזוניים הקשורים להתקדמות תחבורתית בתל-אביב. עיר לכולנו אפילו הציעה הצעה לסדר ממוקדת בנושא וכן התחילה לא מזמן קמפיין סוחף תחת השם "מהיר בעיר" שבמרכזו עומדת הדרישה לקידום תחבורה ציבורית ריאלית לתל-אביב בדמות ה-BRT, ולהפסיק עם ההמתנה למשיח לרכבת התחתית שגם בעוד 150 שנה לא תקום. עיר לכולנו עשוייה להיתפס כסיעה מתקדמת מבחינה אורבנית וסביבתית שבאמת מאתגרת את הממסד המיושן והעבש. אבל, מאחורי הקלעים מתקבלות החלטות תכנוניות קונקרטיות בועדה המקומית ושם עיר לכולנו שותפה מלאה למדיניות סבסוד הרכב הפרטי והעלאת מחירי הדיור בתל-אביב. בפוסט זה אני אתמקד בהצבעה אחת, בנקודה אחת בתל-אביב שבה הכשל הזה בא לידי ביטוי בשני המובנים המצויינים בכותרת הפוסט. בפוסט המשך שאני מקווה שיגיע בקרוב אנסה לאמוד את מספר מקומות החנייה בשימוש חורג בהם עיר לכולנו תמכה מתחילת הקדנציה (מדובר להערכתי ביותר מ-1,000 מקומות חנייה במרכז העיר בלבד).
המקרה שלפנינו דן בגורלו של הבניין ברחוב מונטיפיורי 13, במרכז העיר תל-אביב ליד מגדל שלום. הבניין נבנה בזמנו כבניין משרדים קטן יחסית. הקומה הראשונה בבניין משמשת את בנק פועלי אגודת ישראל, או בשמו המקוצר פאג"י. עם השנים והתרבות שטחי המשרדים באזור במגדלים הנוצצים והחדשים ננטש הבניין לחלוטין וכיום רק הקומה הראשונה נמצאת בשימוש. עצוב מאוד לראות בניין נטוש באמצע העיר, אשר פוגע הן בסביבתו המיידית והן בהכנסות העירייה. למזלנו, קבוצת יזמים נטלה יוזמה ובאה בהצעה ברוכה להשמיש את הבניין למגורים ולבנות בו 26 יחידות דיור שיגדילו את הצע הדיור במרכז תל-אביב ואפילו לא יהיו דירות ענק, אלא דירות בגדלים עממיים יותר.
הבניין הנטוש במונטיפיורי 13
עיר לכולנו, אגב, אפילו העלתה הצעה לסדר בנושא השמשתם של מבנים נטושים באחת מישיבות מועצת העיר (האתר העירוני במצבו הנוכחי לא מאפשר גישה לפרוטוקול המדובר) ואפילו כתבה כך במפורש בתוכניתה "דיור לכולנו":
"5. עידוד השמשתם של בניינים ללא שימוש בעיר: תיעדוף ("מסלול ירוק") אישור תכניות בניה במתחמים של מבנים ללא שימוש, תוך הפעלת לחץ כלכלי על בעלי מבנים כאלה למען השמשתם. במצב הקיים מחכים הבעלים לעליה נוספת משוערת בערך הנכס בעוד חמש עשר או עשרים שנים. מאות הבניינים העומדים ריקים בעיר עולים לנו באלפי דירות פוטנציאליות שאינן זוכות למימוש. רבים ממבנים אלו אף זכאים לפטור מארנונה. ההשפעה של מהלך כזה יכולה להיות דרמטית על היצע הדירות בעיר ועל גובה שכר הדירה."
מה יש להגיד. ברור שעיר לכולנו תתמוך בהשמשת הבניין הריק באופן מיידי. והנה ב-2 ביוני, לפני חודש וחצי, הגיע הבניין האמור לדיון בועדת המשנה המקומית לתכנון ובנייה (כאן בעמודים 12-13). מסתבר שבתמורה לשינוי השימוש בנכס היזמים הסכימו לתת לעירייה 650,000 ש"ח לטובת הקמת גני ילדים. זו בהחלט דרישה מוצדקת מהיזמים לתמוך בתשתית שאינה נדרשת לבניין משרדים אך נדרשת למגורים בעיר ועל כך הברכה מגיעה במקרה זה הן ליזמים והן למיטל להבי, סגנית ראש העירייה מטעם סיעת מרצ שתווכה בנושא. נו, אז עכשיו ברור שעיר לכולנו תתמוך בהצעה, לא? אז זהו שלא. אהרון מדואל, נציג עיר לכולנו בועדת המשנה, פירסם פוסט ובו הוא הסביר מדוע הוא התנגד להשמשת הבניין הנטוש למגורים. מסתבר שמבחינת מדואל אין הקצאה למספיק מקומות חנייה עבור 26 דירות בבניין זה ולכן עדיף שלא יגורו בו בשלב זה.
במגרש הנדון נמצא מקום ל-12 מקומות חנייה (באמצעות מכפילי חנייה). לפי התקן המופרך שיש לחנייה בעיר אמורים להיות עוד 14 מקומות חנייה כך שהיחס יהיה 1:1 ולכל דירה יוצמד מקום חנייה אחד שלם. הבניין ממוקם פחות מ-200 מ' (פחות מ-5 דקות הליכה) מציר התחבורה הציבורית העיקרי בתל-אביב, רחוב אלנבי. מדובר במקום אידיאלי לאישור בנייה עם תקן חנייה מופחת, כאשר לועדה המקומית יש סמכות לעשות זאת מפני שמדובר בשינוי יעוד תואם תב"ע לבניין קיים ולא בבנייה של בניין חדש. כך, יוכלו יזמי הבניין להציע מצד אחד דירות של 100+ מ"ר עם מקום חנייה צמוד למשפחות ואנשים מבוססים אחרים לצד דירות של 60-70 מ"ר ללא חנייה צמודה לצעירים וקשישים, כלומר למשקי בית מצומצמים יותר הן בכמות הנפשות והן בכמות הכסף שלהם. כך גם יתאפשר לאנשים נוספים שרוצים בכך לגור בתל-אביב בלי להחזיק רכב!
ההתעקשות של מדואל על הקצאה של עוד 14 מקומות חנייה בבניין זה (אשר ממוקם כאמור לצידו של ציר תחבורה ציבורית פעיל מאוד) אינה ברורה כלל וכלל, מעבר לכך שהיא "דופקת את היזם", שבסך הכל מנסה להשמיש בניין נטוש אחד בתל-אביב. במידה והיזם יצליח להוסיף עוד 14 מקומות חנייה במגרש, עלויות הבנייה שלו יעלו בצורה ניכרת (חפירה, ניקוז, אוורור ושאר מערכות טכניות), וכמובן מחירי הדירות בפרויקט יעלו בהתאם (בהתאם לחזון "עיר לעשירים בלבד עם רכב"). כמובן שבמצב זה בסופו של דבר הדיירים בפרויקט יהיו מבוססים יותר מאלו שניתן להציע להם דירות ללא חנייה, ומובן מאליו שכל בעל דירה יחזיק רכב לאחר ששילם על מקום החנייה שנבנה עבורו (ושווה יותר משווי הרכב עצמו בדרך-כלל). האופציה השנייה שניתנה ליזם היא לתת 600,000 ש"ח ככופר חנייה (לטובת קרן החניונים העירונית הידועה גם בשם "קרן הזיהום והחימום"). סכום זה יוקצה בעתיד להקמת חניונים גדולים במרכז תל-אביב כדי "לפתור את בעיית החנייה" (שתיפתר רק כאשר נשכיל לבצע תכנון שאינו מכוון לטובת הרכב הפרטי). שוב מדובר בעלות נוספת ליזם בפרויקט, מה שעשוי לעכב את הפרויקט וכמובן במידה והיזם ייתן את הכסף הזה לעירייה, השימוש שהיא תעשה בו יהיה לטובת הקמת אחד מהחניונים התת-קרקעיים הבאים עלינו לטובה (חניון רבין וחניון כיכר דיזנגוף, למשל).
לצידו של מדואל, שאר חברי הועדה (כולל להבי) תמכו גם הם בהעלאה במחירי הדיור והמשך סבסוד שלטון הרכב הפרטי (ושוב אתם מוזמנים לעיין בעמודים 12-13) ועלה כל כולם חבר המועצה מטעם סיעת בגד, שמואל גפן (שככל הנראה גר בתוך חניון וטוב לו), שמתלונן על כך שהיזמים מתכננים בריכה קטנה בחצר הבניין במקום עוד חנייה. ברור שגפן מעדיף להשתכשך באספלט חם על-פני טבילה בבריכה קרירה. אני מקווה שבעתיד עיר לכולנו תפעל בצורה יותר קרובה להצהרות שלה בדבר השמשת מבנים נטושים והפסקת ההתבססות על הרכב הפרטי כמלך התכנון העירוני בתל-אביב. במקרה שלפנינו עדיף היה שעיר לכולנו הייתה מתמקדת בגודל ומגוון הדירות שיוצעו בפרויקט כדי להבטיח את קיומם של דירות קטנות יחסית ללא חנייה צמודה. יישר כוח למחלקת התכנון של העירייה שאפשרה ליזמים להציע פרויקט בתקן חנייה ריאלי (ועם דירות בגדלים הגיוניים) באזור מרכזי ורווי בתחבורה ציבורית.
הבהרה אחרונה לפני סיום: אהרון מדואל חבר בועדת המשנה המקומית, אשר מורכבת מ-11 חברים מתוך 31 חברי מועצת העירייה. כל חברי מועצת העירייה חברים בועדה המקומית ויש להם את הזכות להגיש ערר על כל החלטה של ועדת המשנה ולהביא את הנושא לדיון בפני מליאה הועדה (שבה יושבים כל אותם 31 חברים). האחריות להחלטה התכנונית הזו אינה נופלת רק על מדואל אלא על כל חברי המועצה של עיר לכולנו (ושאר חברי המועצה כמובן), אשר כפי שציינתי יכולים היו לערער על ההחלטה האנטי-אורבנית הזו.
הבניין הנטוש. אופוזיציה וקואליציה בתמימות דעים – מכוניות לפני אנשים
1. עוד כתבה על תיאטרון הבימה כולל תחקיר היסטורי מעמיק. אין ספק – מדובר במבנה הציבור אשר מייצג בצורה הטובה ביותר את הישראליזם.
2. תומר שלוש מוצא בעיות בתמרורי מיתון התנועה החדשים שהגיעו לעיר.
3. אורי קציר מזמין אתכם ביום ששי הבא לסיור תל-אביב בעקבות חסמב"ה.
4. השמרן יצא לסיור ברחובות הדר החיפאית וחזר כדי לדווח.
5. לשתיל דרוש רכז או רזת לתכנון ערים ואזורים מעורבים.
6. משהו מעניין יקרה בפרברים:
אני מניח שכבר שמעתם – תקציב עיריית תל-אביב יפורסם באקסל, החל מהתקציב של 2011, כלומר בדצמבר הקרוב בערך. המהלך הדמוקרטי יתבצע לאחר עבודה ברוכה של עיר לכולנו ובעיקר של נועם הופשטטר ואלון פדן, ראשי התקציבלטור, ביחד עם חבר המועצה הבלתי-נלאה, ד"ר נח עפרון, ובעזרתה הגדולה של התנועה לחופש המידע.
תקציר הפרקים הקודמים
בנובמבר שעבר, לקראת תקציב 2010, הופשטטר את פדן וחברים העלו את תקציב 2009 בקובץ אקסל משוכלל (במקום ב-pdf), הידוע בשמו התקציבולטור, שנתן אפשרויות לחיתוכים שונים ומשונים על המידע התקציבי של התקציב העירוני השנתי הרגיל (כארבעה מיליארד ש"ח בשנה). הפרסום זכה לתגובה מזלזלת מצידה של העירייה, בעיקר זלזול בבני האדם באשר הם. כמו כן, עלתה לאוויר עצומה בנושא. בדצמבר, ד"ר נח עפרון העלה הצעה לפרסום תקציב העירייה גם באקסל. חולדאי וסמרטוטי הקואליציה שלו התנגדו כמובן (ואם הייתה לי גישה לפרוטוקול באתר העירוני שעדיין לא מתפקד, אז היה פה לינק לנושא). זכור לרע במיוחד, הפוסט של חברת המועצה מטעם מרצ, תמי זנדברג, אשר בו היא הסבירה מדוע פרסום באקסל מאוד מסוכן לבריאות ושאותו סיימה בטקסט מכונן ממש:
"אני בכלל לא בטוחה שיש צורך בקובץ אקסל דווקא. פרסום תקציב העירייה בקובץ אקסל פתוח משול לפרסום מכתבי ראש העיר בקובץ וורד, כך שכל אחד יכול להיכנס לקובץ ולהוסיף שם מילים ומשפטים משלו מעל לחתימת ראש העיר. יתכן שאין בכך בעיה, אני לא יודעת. אני בטח לא חושבת שלשם יש לכוון את חיצי המאבק. הטלת כובד המשקל של הדיון על סוגיה זו משמעה הטלת אחריות מוגזמת על האזרח, אחריות שלא בטוח שהוא רוצה בה, ובוודאי שזה לא התפקיד שלו לתת לו אותה.
אז שקיפות – בטח. קובץ אקסל – נו באמת."
בלהט הארועים פרסמתי בזמנו פוסט אופטימי בנושא ביחס לנפילה הקרובה של חומת התקציב למרות אנשים כמו תמי זנדברג וראש עירייה שעושה מאמץ בלתי-מבוטל להסתיר מידע ככל הניתן.
משנואשו ממועצת הסמרטוטים ,עיר לכולנו והתנועה לחופש המידע הלכו לבית המשפט בדרישה לחייב את העירייה לפרסם את הנתונים גם בקובץ אקסל, או בפורמט אחר שניתן לקריאה ע"י גיליון אלקטרוני. הדיונים בבית המשפט לעניינים מנהליים, אצל השופט ד"ר עודד מודריק, התחילו באפריל ובשבוע שעבר, בחמישי ביולי, היה אמור להתקיים דיון נוסף בעתירה. יום לפני הדיון, עיריית תל-אביב העבירה הודעה שיתרה את העתירה ובה היא הודיעה שהוסרה המגבלה הטכנולוגית (!!), ושהחל מתקציב 2011 יהיה פרסום גם בפורמט של גיליון אלקטרוני. פסק הדין נתן להודעה של עיריית תל-אביב תוקף משפטי, וכן חייב אותה בתשלום הוצאות של 10,000 ש"ח.
כמה הערות ומסקנות
1. חבל מאוד שבמקום להוביל מהלך של שקיפות, כפי שקורה בערים משמעותיות בעולם, ראש העירייה נגרר למהלך הזה ובזבז לא מעט זמן וגם כסף של כל הצדדים המעורבים בעניין. עכשיו צריך שגם שאר העיריות בישראל יפרסמו את תקציביהן באקסל, לפחות העיריות החברות בפורום ה-15 בשלב הראשון ולאחר מכן שאר העיריות. נקווה שזה יקרה בלי בית משפט.
2. עיר לכולנו ניצחה כאן ובגדול, ביחד עם התנועה לחופש המידע. לצערי, נראה שלמועצת הסמרטוטים של חולדאי אין כלל משמעות וודאי שהאינטרסים של העיר תל-אביב אינם עומדים בראש מעייניה. לדיאנסקי, ויסנר, זמיר, זנדברג וחבריהם ימשיכו לשמש בעיקר כמצע נוח לישבן של חולדאי, גם כאשר המדיניות של חולדאי היא אבסורדית לחלוטין ופוגעת באופן משמעותי ביכולת של תל-אביב להתקדם. אם עיר לכולנו רוצה לעשות שינויים משמעותיים נוספים בגישה של העירייה לדמוקרטיה ולתושבים, היא תצטרך לפעול עוד פעמים רבות בבית המשפט.
3. בנושא הדמוקרטיזציה והשקיפות של השלטון המקומי אנחנו מפגרים עדיין, אבל עשינו צעד קטן בכיוון הנכון. יש עדיין הרבה מה ללמוד מערים רבות בעולם, עד שנגיע למצב שקוף הרבה יותר בהוצאות כמו שעיריית ניו-יורק חנכה לא מזמן.
השבוע נהרסו שני בניינים היסטוריים בתל-אביב. הביתן העגול אשר נבנה לכבוד חגיגות ה-50 לעיר ואחד מבנייני אחוזת בית בלילינבלום שנבנה במסגרת הקמת העיר עצמה.
רק לפני שבוע נועם דביר סקר בהארץ את הביתן העגול במרכז הירידים כשהוא עמד לפני הריסה. הביתן נבנה כחלק מהקמת מרכז הירידים החדש ב-1959 בתקופתו של חיים לבנון בראשות העיר. כאן ניתן לראות תמונה היסטורית של הביתן הזה מתקופת הקמתו (כשעוד היה לידו אגם מלאכותי). אדר' ב. שמואל עבר שם במקרה השבוע ורצה לראות את הבניין המדובר רגע לפני שהורסים אותו, אך איחר את המועד. זה מה שהוא תפס:
בקרב בין הביתן לשופל רק אחד נותר לעמוד. באדיבות: אדר' ב. שמואל
חוץ מהבניין הזה, עוד בניין היסטורי נהרס השבוע ברחוב לילינבלום 28, היכן שבעבר שכנה מסעדת ננוצ'קה. מדובר באחד מהבניינים של אחוזת בית אשר נבנה בשנת 1910 ולכבוד יום ההולדת ה-100 שלו הוחלט לעלות עליו עם שופל, שנאמר ישן מפני חדש תוציאו ואת ההיסטוריה תהרסו. מצד אחד חבל, מצד שני מטופש.
אז אתר עיריית תל-אביב אמנם חזר לאוויר לפני סוף השנה, אבל מערכת המפות נעלמה לבלי שוב. מערכת זו נמצאת בשימוש אינטנסיבי ע"י יזמים, אדריכלים, מתכננים וחוקרים רבים והשבתתה הממושכת פוגעת בתהליכי תכנון וייזום בעיר. לא ניתן להגיע עכשיו למידע בלי לפנות ישירות למנהל הנדסה (שגם ככה עמוס מאוד) והדברים פשוט תקועים. נקווה שלפני סוף הקיץ נראה את המערכת החשובה הזאת חוזרת לאיתנה.
תגובות אחרונות