גת, אני מסכים שנכתבו שירים על מקומות אחרים. דרך אגב, יש שירים על הרצליה?

דודו, אין לי שום בעייה להיכנס בירושלים. בוא ניקח את זה במייל הפרטי (ובטלפון).

ודרך אגב, אתה עדיין חייב לי איזה סוראמללו.

"קול פעמונים עולה בעיר העתיקה…"

לרמן אני צריך את עזרתך

בא לך לכתוב ב-300 מילים למה ירושלים היא אסופה של קלישאות ואין מה לעשות (לא מול ת"א רק איך שמציגים אותה לאלו מן החוץ)?
זה לפרוייקט מסויים בו אני אמור לכתוב את ההיפך (ואין הכוונה להתנצחות ביננו)
אני מציע את זה לך מכיוון שאני לא מכיר הרבה ת"א שיסכימו לעשות זאת אך בעיקר ייהנו לעשות זאת.
כמובן המטרה היא לא להיות בעל תקינות פוליטית אלא לכסח. מה אתה אומר?

לא כולם מביעים את אהבתם בשירה… אני מכירה אנשים שמביעים את אהבתם בציור (אפילו כמה באופן אישי), ויש כאלו שבוחרים לצלם, יש כאלו שרוקדים, יש כאלו שמפסלים… ואם תשאל אמנים שלא גרים בתל אביב הם יגידו לך שהם אוהבים את המקום שבו הם יוצרים אחרת לא יוכלו ליצור. וחוצמיזה יש גם כותבי שירים: המשוררת רחל שכתבה על הכינרת וגרה שם, שאנן סריט שכותב על ירושלים וגר בה, קובי עוז שכתב על שדרות, דיויד ברוזה שכתב על חיפה, יורם טהרלב שחיי ויוצר בהרצליה… ועוד רבים… ואולי שווה לעשות בדיקה אבל נראה לי שעל ירושלים נכתבו יותר שירים מאשר נכתבו על תל אביב
תל אביב היא ללא ספק העיר המרכזית במדינה, אבל היא לא מייצגת את המדינה, לפחות לא עבורי, ומבחינת יצירה ואומנות, אני חושבת שאמנים רבים פועלים מחוץ לתל אביב אבל הם מגיעים לכאן כדי להציג את עבודותיהם.

יש אנשים שגרים ברעננה, כפר סבא, מודיעין, רמת השרון ואפילו באר שבע ומרוצים. יש כאלה שגרים בתל אביב והם מרוצים. אני גם מהמתאהבים בעיר.

גת, אולי אנשים שגרים במקומות שתיארת הם כרגע מרוצים, אבל להיות מרוצה (content) זה לא להיות מאוהב. ואם יש באותם אנשים כל-כך הרבה אהבה למקומות שלהם איפה השירים שלהם?

תיקון – לא בנו אף מקום שאתה יכול לאהוב… אני בטוחה שנבנו מקומות שאנשים אחרים אוהבים, לדוג' הוד השרון (אני נגד הבנייה אבל יש כאלו שמאוד מרוצים), מודיעין, רעות, מכבים וכו…. ולא רק ערים, עלו לקרקע הרבה ישובים ומצפים שאנשים מאוד אוהבים.
אני לא יודעת הרבה על תוכנית גדס כך שלא אוכל להגיב על כך, אבל נראה לי שלירון אמר משהו בגנותה לא? המממ אולי אני מתבלבלת אבל לא יכולה להעמיק כרגע….

מצד שני, קונטרדיקציה זה טוב, לא? להלל את תל-אביב זה כמעט מובן מאליו, ואילו הביקורות שרבו בבלוג הן נקודתיות ורובן ברות תיקון.
הנס מתייחס להרגשה שעצם קיומה של תל-אביב הוא סוג של נס. התסיסה האורבנית והביצוע המוצלח של תוכנית גדס הם לא דברים מובנים מאליהם. תשווי לבנייה בישראל משנות ה-50 והלאה – לא בנו אף מקום שניתן לאהוב אותו.

אני חושבת שהטריגר לביקורת הוא עצם הכותרת "נס ושמו תל אביב" – הכותרת הזו היא בקונטרדיקציה גמורה לשאר הנושאים שעולים בבלוג שלך. אני חושבת שאתה אוהב לכתוב באופן מעורר מחלוקת, מה גם שבאף אחת מהסיבות לא היה משהו שמעיד על נס…אתה מקל בחשיבות שבבחירת המילים…
וסתם בשביל הקטע – זוכר שלורין אמרה שלא לכתוב 10 סיבות

אישיוז, תודה!

איך אפשר להסביר אהבה?
כנראה שאי אפשר באמת.
ולא משנה כמה אני אוהבת את תל אביב, ושזו העיר היחידה בארץ שאני מוכנה לגור בה, לך תסביר את זה למישהו ששונא אותה, ושחושב שירושלים זו העיר היחידה הראויה למגורי אדם.
יש לי את הסיבות שלי לאהוב את תל אביב, אבל נמאס לי להגן עליה ועל הבחירות שלי.
לרמן – תהיה חזק!
אתה אוהב את תל אביב וזהו. נקודה.