עוד בלוג תל-אביבי

פוסט זה מוקדש לחברי הטוב אליקו, ולכלבו חמודי תנצב"ה, שהתגוררו בדירה ברחוב דגניה 4 בנוה-צדק במשך 13 שנה, עד שהבניין עבר הסבה למלון בוטיק נוה-צדק. את הסיפור שלפניכם הוא סיפר לי כאשר ישבנו על כוס בירה בקפה נינה, לא רחוק מהבית המדובר ומסביבנו רחשו קולות של אמריקאים וצרפתים. היום אפשר לשלם עבור לילה במה שהייתה הדירה של אליקו את מה שהוא שילם בתור שכירות חודשית בנוה-צדק של אז (לא כל-כך מזמן).

הסיפור מתחיל ב-1910, כאשר משפחת כהן מפרס מגיעה לירושלים. בין העולים ממשפחת כהן נמצא גם הילד בן ה-10, אליהו כהן, לימים הסבא של אליקו (ואליקו אפילו נקרא על שמו). המצב בארץ ישראל ב-1910 לא היה טוב במיוחד ועקב הרעב בארץ (אשכרה, רעב), משפחת כהן עזבה, אבל לא להרבה זמן. כעבור שנתיים, במרסיי, הרב המקומי חיתן את סבו וסבתו של אליקו (בגיל 12!) ושלח אותם חזרה לארץ-ישראל.

הסב אליהו כהן התפרנס כסנדלר ברחוב נחלת בנימין והצליח לרכוש לעצמו חלקת אדמה בנוה-צדק. הבניין ברחוב דגניה 4 נבנה ע"י אליהו כהן בעזרת חומרי בנייה שהוא הזמין ופועלים בשנת 1938. בבניין המקורי היו שתי קומות, כאשר הקומה השנייה יועדה בשביל הילדים לכשאלה יתחתנו (לאליהו כהן נולדו שבעה ילדים בסופו של דבר). עדות מפתיעה לכך שאליהו כהן בנה את הבניין התגלתה בפנינו כאשר הלכנו להסתכל על הבניין וראינו מבחוץ על גרם המדרגות התחתון שנחשף שמו של א. כהן על אחת המדרגות. כנראה, משלוח הלבנים של אליהו כהן סומן בזמנו לפני שהגיע אליו והכתובת נחשפה עכשיו עם שיפוץ הבניין. מסתבר שהקירות יכולים לדבר:

הבלוק עם השם א. כהן

אביו של אליקו נולד ראשון ב-1938 כאשר אליהו כהן ואשתו נכנסו לבית. מלחמת השחרור שהתרחשה כעבור מספר שנים הורגשה היטב בנוה-צדק. אביו של אליקו נפגע בזמן המלחמה בהיותו בן 10, כאשר שיחק עם רימון נפל וכתוצא מכך איבד את ידו. ככל הנראה, במהלך שנות ה-50, עקב מצוקת מקום בבניין, נבנתה עוד קומה ובה שתי יחידות דיור ללא אישור. משפחת כהן המורחבת עברה ב-1974 לפרבר המתפתח חולון והבניין ברחוב דגניה נשאר בבעלותה. היה להם דייר אחד בדמי מפתח בקומת הקרקע ובצעד יוצא דופן אליהו כהן העביר לבנו של אותו דייר את הזכות להמשיך להתגורר בדמי מפתח.

אליקו שכר דירה בבניין אותו סבו בנה ב-1994, כאשר השתחרר מהצבא (ואז גם חמודי הצטרף). בשנים האלה שתי הדירות העליונות בבניין היו מושכרות והייתה עוד יחידה קטנטונת של חצי חדר שהושכרה דרך קבע לפיליפינים ב-100$. כשאליהו כהן נפטר הבעלות עברה לאשתו (סבתו של אליקו) וכשהיא נפטרה הבעלות התחלקה בין שבעת האחים. שבעת האחים החליטו למכור את הבניין ולהתחלק בכסף וב-2004 הוא נמכר לבעלי הננה בר (גולן דור ואחיו).

הבית ברחוב דגניה 4 לפני הפיכתו למלון בוטיק

הבניין היה אמור להיהרס, אבל במפתיע הבעלים החדשים החליטו לשמור אותו ולהפוך אותו למלון בוטיק והכשירו (ככל הנראה) את הדירות הלא-חוקיות שהוספו לבניין בשנות ה-50.

מלון נוה-צדק היום. המרפסת של אליקו למעלה משמאל (שלכם ב-1,500 ש"ח ללילה)

באופן אישי אני הייתי בבניין הזה רק פעם אחת וזה היה במסיבת סילבסטר סוערת ב-2005, כאשר מעל 400 איש נדחקו על גג הבניין בקרחנה שכיום כבר לא מתרחשות כמוה על גגות תל-אביב, ובטח שלא בנוה-צדק. במהלך השנים שאליקו התגורר שם, עברו בבניין אמנים, אנשי הייטק וטיפוסים אחרים שהתאימו לנוה-צדק לפני שהיא סיימה את תהליך הג'נטריפיקציה והפכה לקישקוש נובורישי. הדור של אליקו עזב רובו ככולו את נוה-צדק ולא מעטים ממנו עזבו גם את תל-אביב. נוה-צדק היא אולי המיקרוקוסמוס של תל-אביב – משכונת עוני סלאמסית למקום יקר ותיירותי, והבניין ברחוב דגניה 4 הוא אולי המיקרוקוסמוס של נוה-צדק.

לקריאה נוספת:

הלל שוקן על שילוב מלונות בוטיק בשכונות מגורים

באתר של סגנית ראש העיר, מיטל להבי מסיעת מרצ, נמצא סדר היום של הועדה המקומית לתכנון ובנייה שיידון מחר (יום רביעי) בבוקר.

בתוך סדר היום שמכיל 38 עמודים מתחבאים להם ארבעה מגדלי מגורים!! המגדל הראשון (בעמוד 6 בסדר היום) הוא מגדל מאייר מגדל נוסף (תודה לשי קסירר על ההבהרה) ליד מגדל מאייר שנבנה בימים אלה ברוטשילד פינת אלנבי ואמור להתנשא לגובה של 27 קומות (110 מ' ). לצערי הרב, כרגע לא מתוכנן עירוב שימושים בקומת הקרקע של המגדל ובמקום עוד בית-קפה על רוטשילד אנחנו אמורים לקבל לובי מאיים בגובה של 6.2 מ' שאומר לעוברים ושבים – לכו מכאן, אין לכם אפילו למה להתקרב. אני מקווה שחברי הועדה המקומית יידחו את התוכנית הזאת ויידרשו עירוב שימושים לטובת העיר והאומה.

התאוששנו מהמגדל הראשון ובעמוד 9 בסדר היום אנו מוצאים עוד שלושה מגדלים אחים למגדל נוה-צדק (הידוע גם כטרגדיה האורבנית הגדולה ביותר בתקופת חולדאי). שמותיהם של המגדלים הם מגדל ניבה (130 מ' ) מגדל ליבר (130 מ' ) ומגדל האטד (135 מ' ). מקריאת סדר היום לא ברור לי האם גם יש בעייה של הפרדת שימושים או ששם הצליחו לערבב את המסחר והמגורים בצורה טובה יותר ממה שהיה עד עכשיו.

סביר להניח שבקואליציית המגדלים והחניונים של חולדאי התוכניות האלו יאושרו מחר. בכל מקרה, לחברי מועצת העיר מותר להגיש ערר של התוכניות האלה לאחר אישור הפרוטוקול של הועדה (שעדיין לא מתפרסם באתר העירייה, בניגוד לחוק).

דורון ספיר, סגן ראש-העירייה מטעם סיעת תל אביב אחת ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה טרם התפנה לברר מתי ואיך בדיוק אושר לבנייה מגדל נוה-צדק (הידוע גם כמגדל נחושתן).

תזכורת: בראיון בעיתון העיר לפני מספר שבועות טען ספיר שהמגדל אושר לפני תקופתו של חולדאי. לאחר מכן התברר שיש עדויות סותרות לטענתו של ספיר, ובין השאר ישראל גודוביץ כתב שהמגדל אושר ע"י דני קייזר, מהנדס העיר ב-1999 וחברת מועצת העיר, מיטל להבי, אף הוסיפה שגם בקדנציה הזו אפילו התקיימו דיונים בנוגע למגדל הזה. בתור בונוס יש גם את המסמך הזה עם חתימתו של רון חולדאי.

אני עדיין ממתין לתגובה שהובטחה ע"י דורון ספיר לטענות אלו ולאחרות בנידון אישור המגדל הזה.

אני עדיין ממתין לתגובה של סגן ראש-העירייה ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, דורון ספיר, בנוגע למה שנראה כאי-דיוקים בדבריו בנושא אישור מגדל נוה-צדק. כזכור, ספיר טוען שהאישור האחרון למגדל נוה-צדק ניתן עוד לפני שחולדאי הגיע לראשות העיר.

מעבר למה שכבר נכתב פה בבלוג, חברת מועצת העיר, מיטל להבי הוסיפה בתגובה כאן בבלוג שגם בקדנציה הנוכחית עוד בוצעו שינויים בתוכנית של המגדל הזה וכן שבניגוד למה שדורון ספיר טען בראיון להעיר אושרו מספר מגדלים לאורך קו הים גם בקדנציה הנוכחית ושטעויות כמו מגדל נוה-צדק חזרו על עצמן בדמות מגדלי ניבה וליבר (שעדיין לא נבנו).

כמו כן, הנה תמונה של אישור הועדה המחוזית בחתימת ידו של רון חולדאי על אישור מגדל נוה-צדק (הידוע גם בשמו מגדל נחושתן) מ-7.9.2000.

בסוף השבוע האחרון דורון ספיר, מספר 2 של חולדאי, התראיין לעיתון העיר בכתבה נרחבת. הדי הראיון הגיעו לבלוגוספירה בינתיים בהתייחסות של ספיר לכך שמגדל נוה-צדק אושר "לפני היות חולדאי בשלטון" ולמעשה לחולדאי לא היה כבר מה לעשות עם התפלץ הזה.

נויפלד מביא אצלו בבלוג עובדות שסותרות את טענותיו של ספיר, וגם מנהל דיון עם ספיר בעניין בבלוג של חולדאי. ספיר טוען שהאישור האחרון למגדל ניתן בתקופת רוני מילוא ב-1997 וידיו של חולדאי נקיות מהסיפור.

לטובת ספיר ונויפלד אני מתכבד להביא ציטוט מאדריכל ישראל גודוביץ, שכיהן כמהנדס העיר תל-אביב-יפו בתחילת הקדנציה הראשונה של חולדאי. בספרו של גודוביץ "40X40 – ארבעים שנה, ארבעים מגדלים" שבו מתועד תהליך המגדליזציה של תל-אביב הוא מתייחס למגדל נוה-צדק. אחרי שגודוביץ מבקר בחריפות את בניית המגדל המזעזע הזה בלב מרקם נמוך הוא מוסיף בעמוד 167 בספר (ההדגשה במקור):

"בהיותי מהנדס העיר תל אביב (1999), ביטלתי את פרויקט מגדל נווה צדק, ואף הצעתי ליזמים חלופה הוגנת שלא תפגע בזכויותיהם. לצערי הרב, מיד עם כניסתו לתפקיד, הצליח האדריכל דני קייזר, מהנדס העיר החדש, לאשר את הפרויקט ואף להוסיף לו מספר קומות לגובה. ועדת בניין ערים, שבה יוצגו סיעת הירוקים (פאר ויסנר בראשם), וסיעת מר"צ (ובראשה מיכאל רועה) והאופוזיציונרית הנצחית גילה הרץ, אישרה את התוכנית".

כפי שנראה ויסנר, שהיום הוא סגן ראש עיריית תל-אביב וכן מיכאל רועה, שעבר מאז ל"ירוקים" ועוזר לויסנר כרכז המטה המוניציפאלי שלהם אישרו את הקמת הבניין הזה בזמן שרון חולדאי כיהן כראש העירייה בקדנציה הראשונה שלו. ניתן להוסיף שמאז ימי מיכאל רועה מרצ המקומית עברה מספר גלגולים ומי שעומדת בראש מרצ כיום, חברת מועצת העיר מיטל להבי, מן הסתם הייתה מתנגדת להפקדת התוכנית של מגדל נווה צדק.

לתושבי העיר יש בעייה קשה של נגישות לפרוטוקולים של הועדה המקומית שאינם נשמרים באינטרנט, ונבצר ממני לגשת עכשיו לפרוטוקולים של סוף המילניום שעבר כדי לראות מי צודק, אבל הטענה שגודוביץ מעלה בספרו (שיצא ב-2007) אינה מתיישבת עם אמירותיו של ספיר.

האם יעשה עימנו חסד דורון ספיר, יו"ר ועדת המשנה המקומית, ויעלה את כל הפרוטוקולים של ועדת תכנון ובנייה מהשנים 1997-2001 לאינטרנט כדי שניווכח בעצמנו האם יש ממש בטענותיו? בינתיים, אני מאמין לישראל גודוביץ שכתב את הספר המשובח הזה הרבה אחרי שהפסיק לכהן במערכת המוניציפאלית ובמו ידיו עיכב את בנייתה של הקטסטרופה האורבנית הקרוייה מגדל נווה צדק.

(תודה מיוחדת לסלע שקנה לי בזמנו את הספר של גודוביץ כמתנת יומולדת)

מגדל נוה-צדק. לא מומלץ להגדיל את התמונה