מפקיעים את המרחב הציבורי – הפעם בהיכל נוקיה

8 02 2009

לא יודע כמה מכם קראו את הכתבה הזו שעוסקת בחריגות הבנייה בהיכל נוקיה (איצטדיון יד אליהו). החריגות בעיקרן סובבות סביב נושאי בטיחות והפקעת מרחב ציבורי לטובת גופים פרטיים. מה שבמיוחד חמור בסיפור הזה הוא שהחריגות מתרחשות בפרויקט עירוני שמנוהל ע"י חברה עירונית והכל בנכס עירוני שרשום על שמכם בטאבו. היכל נוקיה שייך לעיריית תל-אביב-יפו. את הפרויקט של שיפוץ והרחבת ההיכל ביצעה החברה העירונית שלנו "היכלי הספורט" שגם מנהלת את ההיכל בשוטף (וכאן המבנה הניהולי שלה).

ובכן, לאחר פרסום הכתבה הלכתי לעשות סיבוב בהיכל נוקיה המחודש בחברת ידידי, חבר מועצת העיר מטעם סיעת "עיר לכולנו", יואב גולדרינג, שהוא גם יו"ר ועדת הביקורת בין השאר. התברר לנו שאם מישהו סוגר איזה פרגולה העירייה תבוא אליו ותדרוש היתר, אבל אם עוברים על ההיתרים בנכס עירוני שמנוהל ע"י חברה עירונית אז הכל בסדר. רון חולדאי (שהוא אגב מבחינה פורמלית הבעלבית של היכל נוקיה) לא צריך היתרים כדי לסגור מרפסת, או במקרה הזה להפקיע את המרחב הציבורי באמצעות גדרות.

אחת החריגות הבולטות בהיכל המחודש והממוסחר היא גריעת חלק מהרחבה החיצונית לטובת הגאיה ספורט בר ואטימתה באמצעות גדר בין שער 11 לשער 12.

מרחב ציבורי מופקע ע"י הגאיה ספורט בר
Nokia Stadium

אבל לגאיה ספורט בר לא מספיקה הפקעת המרחב החיצוני ובעליו אף הפקיעו חלק מהמעבר הפנימי בתוך ההיכל לטובת איזור VIP אלעק.

עוד הפקעה, הפעם בתוך המבנה, ע"י הגאיה ספורט בר

Nokia Stadium

רשת סופר-פארם התקנאה בהפקעה שביצעו בעלי הגאיה ספורט בר והפקיעה לעצמה את השטח הפנימי בהיכל ליד שער 7. כן, המרחב הציבורי שייך למי שמשתלט עליו.

רשת סופר-פארם יודעת גם היא להפקיע את השטח הציבורי

Nokia Stadium

העיקר שפקחי העירייה ימשיכו לעצום עיניים. בסך-הכל מדובר בנכס עירוני קטן, שהבעלים שלו (רון חולדאי) מקורב מאוד לראש העירייה, ולא בפרגולה של אזרח מן השורה.

לקריאה נוספת:

חריגות היכל נוקיה ב"הארץ"



מזרח רחוק – מזרח ירוק

13 01 2008

פוסט אורח מאת גיתית.

לפני כחודש וחצי מר לרמן הזמין אותי לפגישה של הפורום הירוק בתל אביב. למרות השם לא מדובר בפורום של מעשני ומגדלי מריחואנה, אלא בפורום בהובלת החברה להגנת הטבע למען חיים אקולוגיים, נעימים וירוקים יותר בתל אביב. מכיוון שלי בעצמי יש אג'נדה ירוקה ועניין רב בתחום החלטתי להצטרף לפגישה. המסקנות מהמפגש היו מעניינות ואני מניחה שעד הבחירות יהיו מפגשים נוספים שיחדדו את חשיבותה של אג'נדה ירוקה אצל ראש העיר הבא של תל-אביב, והכוונה היא לא רק בשתילת עצים (פעולה מבורכת כשלעצמה) אלא גם במחזור, בצמצום זיהום האוויר, בהנגשת העיר להולכי רגל ולרוכבי אופניים ועוד. בכל מקרה, בעקבות המפגש התקשרה אליי אביטל מהפורום הירוק וסיפרה לי לעומק על מפגשים אזוריים שמתקיימים ברבעי העיר השונים לקראת הבחירות, ושאלה האם אהיה מעוניינת להצטרף לצוות של יד אליהו. נעתרתי באותו הרגע, מכיוון שזה זמן מה שאני מחפשת פעילים בשכונה ואנשים שאכפת להם מהנעשה בה. אביטל חיברה אותי עם האדריכל איתי הורוביץ שהכיר לי גם את האדריכלית מיכל דון וביחד התחלנו לעבוד על מצגת ליד אליהו.

איתי ומיכל האירו את עיניי לנושאים שלא הייתי מודעת אליהם קודם לכן – בעיקר נושאי תכנון עירוני, ונושאים ארכיטקטוניים. כמו כן, יצא לי להכיר שני אנשים מאוד נחמדים מהשכונה בסיטואציה יותר מעמיקה מ"שלום שלום", ואנחנו בניסיון להתרחב ולהביא יותר אנשים לכדי פעולה ועניין בנעשה בשכונה. לקהילתיות חשיבות מאוד גדולה בפיתוח והנעת תהליכים, ובאופן כללי ל"איגוד" כוח רב יותר מאשר ליחידים. ברגע שאנשים מרגישים חלק מקהילה הם משקיעים במקום שבו הם גרים ומטפחים אותו, הן בשל תחושת השייכות למקום והן בשל הכבוד לאנשי השכונה שהם כבר לא זרים גמורים. אז מי מכם שגר ביד אליהו או מכיר אנשים שגרים ביד אליהו ומעוניין להצטרף אלינו שיצור עמי קשר דרך לרמן.

הפורום הירוק ביקש לקראת הכנס של רובע 9 – מזרח העיר, שכל שכונה תספר על היתרונות, המפגעים ותציע רעיונות לשיפור בתחומה. המצגת של יד אליהו שעליה עמל איתי בעזרתה של מיכל וקצת בעזרתי לפניכם:

5 עובדות על יד אליהו:

1. מבחינת שטח ואוכלוסין – יד אליהו היא השכונה הגדולה ביותר ברובע.

2. יד אליהו היא השכונה הירוקה ביותר ברובע ואולי אף בתל אביב כולה (שווה בדיקה).

3. לזכות העירייה יאמר כי השקיעו 34,000,000 ₪ בפיתוח הגינות והשטחים הירוקים ביד אליהו בלבד בשנה האחרונה.

4. השכונה הזו היא מבין השכנות המתוכננות בקפידה בעיר.

5. האוכלוסייה בשכונה היא אוכלוסייה חזקה יחסית (בהשוואה לשכונות האחרות ברובע) – מה שאומר שהשכונה תמשיך למשוך אליה אנשים צעירים ומוכשרים ותתחזק מבחינה סוציו אקונומית בעתיד.

רעיונות/ צרכים מרכזיים שהועלו במצגת:

1. פיתוח מסחר זעיר בשכונה (בעיקר בתי קפה) – דבר שיעודד קהילתיות ולא יצריך כניסה לתוך העיר בכל פעם שמתחשק קפה הפוך.

2. להעיר את השדרות – יצירת פעילויות על שדרות יד לבנים, החי"ל והמערכה בשיתוף העירייה, בתי הספר ומוסדות תרבות אחרים בעיר.

3. מחרוזת המזרח הירוקה – רעיון של איתי הורוביץ ליצור פעילויות או פסטיבלים לאורכו של הציר הירוק (שהתפתח בספונטאניות) שמורכב מהגינות לאורך כל שכונות המזרח ומחבר בין מתחם תע"ש (שעדיין לא הפך לגינה) לפארק איילון/ חירייה (אריק שרון) בדרום מזרח. על הציר הזה אפשר לקיים פעילויות רבות למשפחות, טיולי אופניים, תהלוכות ועוד.

מה עוד למדנו בכנס הזה:

1. צריך לפתח את התחבורה הציבורית בין מזרח העיר למרכזה.

2. כפר שלם – מתבצעת עקירת תושבים ברוטאלית, 30 משפחות מצאו דרכן לרחוב, מאוד עצוב.

3. שכונת התקווה – קמה ללא תכנון עירוני, פליטי דארפור ועובדים זרים רבים מגיעים לגור שם, אין מדרכות, והשכונה היא בעיקר שכונת מעבר לרבים מהתושבים בה, ועל כן ההזנחה הגואה.

4. רמת הטייסים – מתבצע פיילוט של איסוף אשפה בטמוני קרקע, וברחבי השכונה פוזרו פינות מחזור לנייר, זכוכית ופלסטיק – ח"ח לעירייה – צריך לעשות את זה במקומות נוספים.

5. ביצרון – ידועה גם כ"שכונה ירוקה בתל אביב" , להתקנא בקהילה שנוצרה שם, לא להתקנא בזיהום הקרקע והאוויר שנגרם על ידי תע"ש, מפעלים אחרים והכבישים שמקיפים את השכונה.

6. נחלת יצחק – מושבת אנטנות סלולאריות.

7. רעש מטוסים – מפגע בכל רובע 9, לא פלא שכל כך הרבה אנשים עצבניים בקו 7 בבוקרמניסיון – לא כיף לגור בתוך נתיב נחיתה של מטוסים.

8. "מי שיש לו גוש חמאה על הראש שלא ייצא לשמש" (משפט מחוזי מפי רון לוונטל – אני אימצתי!!).

טיפ מהאדריכלים: לבקר ברחוב קלמר ביד אליהו – הם אומרים שהשיפוץ שנעשה שם שווה ביקור, דיווחים בקרוב.

תודה לפורום הירוק על הארגון המקצועי, תודה ללרמן ונויפלד שבאו לתמוך, ותודה להוריי שהביאוני עד הלום, וגם לסבא וסבתא שבחרו להתיישב ביד אליהו וכך הגעתי לפה

תוספת של לרמן: תודה רבה לאדריכל איתי הורוביץ שהסכים לחלוק את המצגת המעולה על יד אליהו ומזרח העיר, ולאדרכלית מיכל דון ולגיתית וינר שעזרו בתכנון המצגת. תודה נוספת לגיתית שטרחה על כתיבת הסיכום. מי ייתן ושכונות מזרח העיר יהפכו לשכונות טובות (אפילו) יותר ממה שהן כיום ושהעירייה תאמץ את ההצעה של איתי ל"פסטיבל מחרוזת המזרח".

תוספת נוספת: הסיכום של החברה להגנת הטבע של הארוע.

 

 



פולו-אפ קצר על יד אליהו

16 12 2007

"ידיעות תל-אביב" מפרסם כתבה גדולה על שכונת יד אליהו בסוף השבוע האחרון. בין השאר בכתבה מצוטט עבדכם הנאמן בהתייחסות לחוסר האורבניות של יד אליהו עם דגש על כך שבתוך השכונה עצמה אין רחובות מסחר. הרחבה של העמדה שלי לגבי חוסר האורבניות של יד אליהו פורטה בעבר בפוסט הזה.

מעבר לחוסר המסחר בתוך יד אליהו ישנם עוד שני אלמנטים שלדעתי מפריעים לשכונה הזאת להפוך למקום תוסס (כלומר, אם בכלל אנחנו רוצים את שהיא תהפוך למקום תוסס). ראשית, יד אליהו לא צפופה במיוחד מבחינת מגורים (אין לי את הנתונים המדוייקים) ולכן אין בה מסה קריטית ליצירת מסחר פנימי. אלמנט נוסף שדורש בדיקה מעמיקה יותר הוא החיבור של יד אליהו לשכונות הסובבות אותה ולעיר בכלל. אני חושש שבבדיקה בסגנון עדות ה-Space Syntax ניתן יהיה להראות שיד אליהו מנותקת מהסובב אותה בצורה קרדינלית (ואולי בגלל זה לא עוברים שם מספיק אוטובוסים). טוב, בשביל זה אני עושה דוקטורט.

שדרות החי"ל ביד אליהו. רוטשילד של מזרח העיר?
שדרות החי



פלורנטין מול יד אליהו

24 10 2007

שתי שכונות דרומיות, שני עולמות שונים. אני מעוניין להתייחס בפוסט זה לשתי השכונות האלה, אשר מהוות כיום אופציית מעבר לשוכרי דירות שעוזבים את מרכז העיר, ולשתיהן צפוי עתיד עירוני משמעותי בתל-אביב.

נתחיל בקלה מבין השתיים – פלורנטין. פלורנטין היא סדרת טלויזיה ויש לה גם שיר, ומעל הכל היא שכונה ותיקה מאוד שנבנתה במרקם מיוחד שכמותו לא תמצאו בשום מקום. פלורנטין הוקמה ע"י יזם בשם סלומון פלורנטין שעלה מיוון ובנה שכונת פועלים ליוצאי יוון, פולין, צפון אפריקה ובולגריה. פלורנטין הוקמה על-פי תוכנית בנייה יפו B שהכתיבה בנייה בקו אפס, כלומר המרחק מהמדרכה עד לכניסה לבניין הוא אפס מטרים, ולכן אין בפלורנטין מרחק (שבדרך-כלל משמש לגינה או חנייה) בין הבניינים לרחוב כמו שיש במרכז העיר. מעבר לכך, כל השטח של פלורנטין היה פרטי (בבעלות פלורנטין כאמור), ולכן לא הוקצבו שם שטחים ציבוריים פתוחים (פרט לשדרות וושינגון הקצרות). מעבר לכך, בתקופה שפלורנטין נבנתה (בעיקר בשנות ה-30) לא רווח מושג הפנאי לפועלים ולכן כל כולה של פלורנטין בנוייה עבור בתי-עסק קטנים ללא גינות וכיכרות אשר גוזלים שטח יקר.

היתרונות שהמרקם הפלורנטיני יצר מצויים בכך שניתן לקיים מסחר בכל הרחובות (מצד שני, אף אחד לא באמת רוצה מוסך אופנועים מתחת לבית), ויש תחושה של אורבניות מקסימלית בשכונה הזו. אני רוצה להדגיש שאני מתייחס לשטח המגורים המוצהר של פלורנטין שגבולותיו הם העלייה במזרח, סלמה בדרום, אברבאנל במערב ויפו-אילת בצפון.

כיום עתידה של פלורנטין לא ברור, בעיקר על רקע תוכניות הבנייה לצפון השכונה (מתחם החרש והאומן) שנמצאות בדיון בימים אלה. מצד שני, התארגנות התושבים שנוצרה בשכונה בעקבות ההזנחה המתמשכת והתעלמות העירייה מצרכי התושבים מאפשרת להיות אופטימיים. לדעתי צפוי עתיד טוב לשכונה הזו, שהפוטנציאל היצירתי שלה הוא אדיר.

פרט ממרפסת בפלורנטין
פרט ממרפסת בפלורנטין

במעבר חד לשכונת יד אליהו שנמצאת באותו קו דרומי כמו פלורנטין אבל בצד השני של האיילון. אני מתייחס לשכונת יד אליהו כפי שהיא בין הקווים של יצחק שדה מצפון, יגאל אלון ממערב, משה דיין ממזרח ודרך ההגנה מדרום. כבר בשמות הרחובות ניכר הבדל בין שתי השכונות. אם בפלורנטין שמות הרחובות הלכו עם שמות היזמים (פלורנטין ואברבאנל), אז ביד אליהו שמות הרחובות הם לוחמניים בהרבה, כיאות לשכונה שנבנתה ב-1945 עבור היהודים שלחמו בשורות הצבא הבריטי. השכונה עצמה נבנתה ביוזמת עיריית תל-אביב בהשראתו של ראש העיר דאז, ישראל רוקח.

יד אליהו נבנתה שיכונים-שיכונים עם הרבה גינות מרווחות ביניהן ואפילו שתי שדרות נעימות (שדרות החי"ל ושדרות יד לבנים). בעיניי המרקם של יד אליהו דומה מאוד לזה של רמת-אביב הותיקה והיא נעדרת רחובות מסחר וצפיפות, כך שמתקבל מרקם (לא) עירוני שקט ושכונתי ביותר.

משיטוטים שערכתי ביד אליהו בשעות היום, אין בה את האינטנסיביות התל-אביבית ובעיקר אין בה כמעט אנשים שאינם מתגוררים בה, כך שהתחושה היא של מעין כניסה לשטח פרטי. כמו כן, בשעות הלילה השכונה כמעט דוממת לחלוטין. היום, כשרון חולדאי שולח את צעירי העיר, מחפשי האקשן, למצוא את מזלם ביד אליהו, מן הראוי שייתן תשומת לב לתכנון ולתיקון עירוני שיאפשר את פיתוח המסחר בשכונה. ביום שבתוך יד אליהו (ולא ברחוב יגאל אלון או בהיכל הספורט יד אליהו) ייפתח בית-קפה שכונתי, יד אליהו תהווה אופציה טובה בהרבה לצעירים ממה שהיא כיום.

יד אליהו מלמעלה
יד אליהו