עוד בלוג תל-אביבי

קהילת תל-אביב-יפו של החברה להגנת הטבע מארגנת כנס תחת הכותרת "חשיפה לצפון". בכנס ידונו נושאים הקשורים לאיכות הסביבה כמו דיור ותחבורה. בין המציגים מופיע גם נויפלד. חוצמזה, יתקיים גם דיון עם נציגי העירייה וחברי מועצת העיר. חולדאי שולח לכנס את חזי ברקוביץ', מהנדס העיר, ואת רובי זלוף, סמנכ"ל התפעול. מבין נציגינו המוניציפאליים יגיעו סגני ראש-העיר, ארנון גלעדי ופאר ויסנר וכן חברי המועצה מיטל להבי (יו"ר ועדת איכות הסביבה), רון לוינטל (יו"ר ועדת הביקורת) ואיתי פנקס (שמכהן גם כיו"ר השפד"ן – דהיינו מכון טיהור השפכים של גוש דן).

למרות שהכנס מתקיים בצד הלא נכון של הנהר נראה לי שכדאי להגיע אליו. לדעתי, הבעייה העיקרית ממנה סובלות שכונות עבר הירקון היא חוסר אורבניות הנובעת מתכנון אנטי-אנושי, אשר בולט במיוחד בשכונות החדשות יותר. חוצמזה, בין השכונות הצפוניות יש שכונות אשר הסגרגציה החברתית בהן גבוהה במיוחד כמו אפקה למשל, אשר מדגימה אוסף של בעיות תכנון המרוכזות במקום אחד (ושההיכרות שלי איתה נובעת מכך שבניין המחלקה לגאוגרפיה ממוקם מחוץ לקמפוס בתוך השכונה הזו). לעומת זאת יש שכונות מעבר לנהר שהן כמעט מקומות סבירים למגורים כמו רמת-אביב הירוקה. למעשה, לתושבי מרכז העיר אין סיבות טובות לחצות את הירקון (חוץ אולי מהאוניברסיטה שתקועה לה שם למעלה), בעוד שלתושבי הצפון יש הרבה יותר מסיבה אחת להגיע למרכז החי והנושם, ופה טמונה לדעתי שורש הבעייה התחבורתית של השכונות הצפוניות.

תוכניית הכנס, קליק להגדלה

המאבק של מוזיאון ארץ-ישראל נגד שכונת רמת-אביב נמשך. המוזיאון דורש הקמת אולם שמחות גדול במרכז השכונה תוך כדי יצירת מפגעי רעש וזיהום של רכבים וחוגגים. הטענה של המוזיאון היא שהוא רוצה לבנות אולם כנסים, אבל כדי שהאולם יוכל לכסות את עלויות הבנייה נדרש להפעיל אותו גם כאולם שמחות ולערוך בו חתונות ובר-מצוות כיד המלך. אחרי הכל אין מיצג ישראלי יותר מחתונה, ובמיוחד הקטע שמרימים את החתן והכלה על כיסאות באוויר לנשיקה שתונצח בוידאו. לדעתי, המוזיאון כולו יכול להפוך לקומפלקס חתונות ענק ולהשאיר בכניסה תערוכה אמנותית קטנה ולקרוא למקום "אולמי המוזיאון – כי להרים חתונה ישראלית זו אמנות".

בכל מקרה, נויפלד ניצב כתמיד בחזית המאבק וממשיך לדווח על השלבים המתקדמים בו. אישור השימוש החורג למוזיאון חצה את הועדה המקומית לתכנון ובנייה והשבוע יתקיים דיון בעתירות התושבים בועדת הערר ולהלן הפרטים למי שמעוניין להגיע:

דיון המשך בעתירה שיעסוק בעיקר במטרדי הרעש, התנועה והחניה שעלולים להגרם לתושבים יתקיים בבית קלקא, מנחם בגין 116, קומה א', ביום ב' 25.2.08 בשעה 14:30. נוכחות התושבים חשובה! בואו וספרו לאנשים נוספים.

לקריאה נוספת:

שמחה שלא במקומה

רמת אביב נגד מוזיאון א"י – חלק ב'

רמת אביב נגד מוזיאון א"י – חלק א'

ביום ראשון הקרוב (כלומר מחר) יפגינו תושבי רמת אביב ואחרים בשעה 19:00 נגד סגירת קולנוע לב בקניון רמת אביב. ההפגנה תתקיים מול הכניסה הראשית לקניון ברחוב איינשטיין. כל הסיפור כולו כאן אצל נויפלד, שנלחם יחד עם רבים אחרים למען שמירת איכות החיים ברמת-אביב. מסתבר שגם בשכונות הצפוניות חוקי השוק פוגעים בתושבים, כמו בשאר העיר.

הסיפור בקצרה הוא שלב לבייב, בעל חברת אפריקה-ישראל (היא נקראת כך מכיוון שהיא מנסה להביא לישראל איכות חיים אפריקאית), מעדיף להשכיר את שטח הקולנוע ב-130$ למ"ר לחברת מכירת בגדים לעומת 30$ למ"ר לקולנוע לב. מצחיק שקוראים לאיש הרע בסיפור לב לבייב ולקולנוע קוראים "קולנוע לב". על זה נאמר: יש אנשים עם לב של אבן, יש קולנועים עם לב אדם. הפגיעה באיכות החיים של תושבי רמת-אביב היא קיצונית, ומכריחה אותם לנסוע מרחק רב יותר לבית הקולנוע (שלא לדבר על אלה שקודם הלכו לשם ברגל), וכמובן ישנה פגיעה בתפוצת הקולנוע האיכותי בארץ עם סגירת סניף של רשת כזו.

עוד עולה מהסיפור כי בזמן הקמת קניון רמת-אביב בשנות ה-90 הובטח לתושבים כי הקניון יספק שירותים לתושבי השכונה כדי לקבל את הסכמתם ובתוך השירותים האלו נכלל גם בית-קולנוע. לא ברור האם ניתן ללכת על עניין זה לבית-המשפט בתביעה כנגד הקניון על הפרת חוזה עם התושבים, אבל האופציה הזו נבחנת בימים אלה. ניתן כמובן להגיד שהקניון הוא רכוש פרטי, וככזה כוחות השוק ובעליו קובעים את מראהו ושימושיו. השאלה היא האם כל חיינו צריכים להיות בבואה אך ורק למעשיו של השוק ובעלי ההון הגדולים. האם כל חיינו נועדו לשם פנקסנות של רווח והפסד פיננסי? האם לא ראוי שכמה שיותר אנשים על הכדור יהנו מחייהם הקצרים על פני האדמה?

לב לבייב הוא גם הבעלים של חברה עם שם אוקסימורוני נוסף – "דרך ארץ" שמפעילה את כביש שש אשר מחרב את ארצנו. מדובר בטיפוס בעייתי ללא רגישות חברתית וציבורית (תזכרו את זה בפעם הבאה שתראו אותו תורם משהו בזמן שהוא הורס את החיים פה).

מי שרוצה לעזור למאבק ברמת-אביב ולמאבקים נוספים בשכונה מוזמן לפנות לאתר שכונת רמת-אביב. הם צריכים עורך תוכן שמבין את המדיום האינטרנטי (למשל שרצוי מאוד לשים אפשרות לרסס באתר).

כמו כן, אתם מוזמנים לצפות בתמונות פה שמתארות את המאבק כפי שהוא משתקף בקופות הקולנוע, וכמו שאמרתי קודם, מומלץ לקרוא אצל נויפלד את כל הסיפור.

פוסט אורח מאת נויפלד

נכחתי השבוע באסיפה של תושבי רמת אביב הירוקה (השכונה הגובלת ברחובות חיים לבנון, אינשטיין ונמיר). כן, גם אני קצת הופעתי לגלות שיש דברים כאלה, ושאפילו יש ועד לשכונה, שנבחר לפני כמה חודשים. ככה זה כנראה כשאנשים מרגישים שקולם לא נשמע במסדרונות העירייה. מדובר בעיקר בנושאים שקשורים לתוכנית בנייה בשכונה, שינויי תחבורה ושיפוצים כאלה ואחרים. ראש הועד, איתן עקיבא, מסר שמאז שיש ועד רשמי, העירייה משתפת קצת יותר פעולה, לפחות בקיום פגישות והתייעצויות.

מעבר לסטטיסטיקה של כ-50 איש שנכחו שם (עם נטייה טבעית לאנשים מבוגרים יותר ונשים מבוגרות הרבה יותר), היה דיון ער בשני נושאים עיקריים: הוצאת קולנוע לב מקניון רמת אביב והתוכנית לאולם חתונות גדול במיוחד במוזיאון ארץ-ישראל.

אני אתייחס רק למוזיאון, כי אני חושב שזו דוגמה מעניינת לאופן שבו העיר שלנו (וכנראה המדינה באופן כללי) מתנהלת.

במשך שנים מתקיימים אירועים שונים במוזיאון א"י. בפרט גם אירועים פרטיים (פתאום נזכרתי שאני בעצמי הייתי שם בבר מצווה). המקום שמיועד באופן רשמי לשימוש כאתר עתיקות וקריית מוזיאונים, נזקק לאישור שימוש חורג כדי לקיים אירועים מהסוג הזה. כבר ב-1997 פג האישור, וב-2005 הוציאה העירייה, שהיא גם הגורם האוכף וגם הבעלים של המוזיאון, צו סגירה נגד הזכיין שהפעיל את המקום.

ב-2005 קידם המוזיאון תוכנית עיר מעודכנת, שזו הדרך המסודרת והרשמית לשנות ייעודי קרקע ובה גם אישורי בניה. כבר הוקמו במקום בית קפה חדש, אודיטוריום ועוד. התוכנית לא כללה כל התייחסות לנושא האירועים. ואילו עכשיו מסתבר, שהעירייה נתנה למוזיאון אישור שימוש חורג חדש ל-10 שנים שיאפשר לקיים אירועים. 1250 מ"ר חדשים של אולם חתונות ל-600 איש, בנוסף לכל שאר המתקנים.

ואיך משפרים את תשתיות החניה לצורך כל זה? ובכן, המוזיאון "מתהדר" בתקן חניה משנת 1983, המחייב מקום חניה על כל (שימו לב!) 5 אנשים. כבר היום בזמן אירועים יש עומס על מגרש החניה במוזיאון, ובעיקר על רחובות השכונה. ומה יקרה כשתפתח קריית החתונות החדשה?

ועד השכונה הגיש ערר לועדה המחוזית של משרד הפנים שתדון בנושא בתחילת ינואר. הטענה המרכזית היא שלשינוי כזה יש השפעה משמעותית על אופי הסביבה ובפרט בנושא החניה. על כן היה חייב לעבור בתוכנית העיר המסודרת (ברמת משרד הפנים) ולא כשימוש חורג (ברמת העירייה). בשנים האחרונות יש נטייה להתייחס בחומרה לאישורים שבאים להכשיר בדיעבד הפרות חוק (כאמור, אישור האירועים של המוזיאון פג לפני 10 שנים), וגם מקרים כמו איקאה בראשון לציון מעוררים תקווה שתהיה התייחסות רצינית לנושא.

אז בואו נסכם: מתוקף היותה בעלת מוזיאון א"י, אחראית עיריית תל אביב לעברות על החוק שנערכו במקום במשך 10 השנים האחרונות. כעת היא אישרה שימוש חורג לעוד 10 שנים נוספות. העירייה הרי אחראית על תקציב המוזיאון. האם עכשיו תוכל לקצץ בו? האם היא תהנה מההכנסות של אותו שימוש חורג שאישרה? לא ברור… מה שכן ברור הוא שהנושא לא לרוחם של תושבי השכונה, והנושא בסופו של דבר יוכרע לא מעט לפי ההתנגדות והרעש שהם יעשו.

הלכתי במקרה השבוע ברגל ברמת-אביב, לראשונה בחיי. צעדתי מיד אבנר ברחוב זליג ועד קצה רחוב ברודצקי, דרך רחובות קלצ'קין, לבנון ואיינשטיין בסמוך לאוניברסיטה. אם הרחובות האלה לא אומרים לכם הרבה, זה סימן שלא הייתם סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב. אחרי הכל, אין שום רחוב משמעותי וחשוב ברמת-אביב.

לצורך המשך הפוסט כל השכונות מצפון לירקון יקראו בשם המייצג רמת-אביב, בעיקר בגלל שכולן זהות, ולמעשה היו יכולות להשתלב בקלות במרקם התת-עירוני של רמת-השרון או הרצליה.

הארגונים הירוקים מציגים את רמת-אביב וחברותיה בתור שכונות "תל-אביביות" ירוקות עם 15 מ"ר שטחים ירוקים לתושב (כאשר הכוונה הישראלית היא לתת 7 מ"ר, ובמרכז העיר העברית יש כ-2.5 מ"ר של ירוק לתושב, למרות שיש כמובן תושבים שמצויידים בהרבה יותר ירוק, אבל אני גולש). אני הרגשתי במהלך ההליכה שלקחה כ-20 דקות שיש עודף שטחים ירוקים ברמת-אביב, והייתי שמח לראות קצת יותר בניינים וצפיפות עירונית. מרכז מסחרי קטן ומתפורר (ברחוב ברודצקי), חומות סגורות מסביב למתחם הצבאי של המעונות (איינשטיין), רחובות נטושים ולא מוצלים (לבנון) ומעט אנשים ברחוב, בתוספת הקניון המפואר שלקחו לו את הקולנוע מזכירים עיירת-פיתוח לא מתקדמת. חבל לי שיש כאלה שכונות בתל-אביב, אשר למעשה אינן שייכות אליה ומהוות עיר אחרת.

אני לא כל-כך מכיר את ההיסטוריה של התפתחות עבר הירקון, אבל אני חושב שהטעויות שנעשו שם דורשות תיקון ומן הראוי שבימים אלה כאשר בונים את הגוש בגדול (פרויקט עיר על החוף, מצפון לנהר), יבנו אותו בגישה שיצרה את שדרות בן-גוריון (שנקראו לפני כן שדרות קק"ל), ולא בגישה שיצרה את המקום שנקרא היום שדרות קק"ל. ואם כבר מדברים על צפון הירקון אז אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה הזו שדנה בנושא ומביאה מודל שמתאר איך אפשר היה לגרום לרמת-אביב להיות חלק מהעיר.