הצלחה בכיכר ביאליק

1 06 2009

לאחר אירועי הלילה הלבן וחנוכת כיכר ביאליק המחודשת באפריל, ניתן לשוב ולדון באיכותו של המקום המצויין הזה, אשר ללא ספק נמצא בעמדת מפתח להיות הפיאצה הראשונה של העיר. למרות שנראה שהניסור של הפסיפס של גוטמן והעברתו לשדרות רוטשילד יפגע במידה מסוימת בהיסטוריה של הכיכר, נראה לי שהבריכה הקטנה המחודשת במרכז הכיכר היא דווקא פתרון אלגנטי, נעים והכי חשוב – שימושי וכזה שאפשר לשבת עליו (ואנשים יושבים). ועכשיו נשאר רק להמתין לפתיחתו של בית העיר שיהיה המוזיאון לתולדות תל-אביב בבניין העירייה הישן והמפואר.

כיכר ביאליק המחודשת. אפשר לשבת
כיכר ביאליק המחודשת

כמובן, עדיין יצטרכו להחליט איפה בדיוק תיכנס עגלת המשקאות וימוקמו הכיסאות והשמשיות בכדי להפוך את הכיכר ליעד מרכזי ושוקק חיים שיהיה באמת כיף לשהות בו בחברתם של רבים אחרים.

כיכר ביאליק הישנה. אי-אפשר לשבת על גדר הפסיפס
TA 017

בסך-הכל נראה שהשיפוץ שיפר את איכות הכיכר ונשאר רק לוודא שזו אכן תהיה כיכר ולא מגרש חנייה:



כיכר ביאליק – הפיאצה התל-אביבית הראשונה?

28 01 2008

תל-אביב היא עיר מעולה. הרבה יותר טובה ממה שלפעמים משתמע פה בבלוג. לתל-אביב יש אפילו כמה כיכרות טובות, אבל לפעמים נראה שפספסו קצת בפיניש.

קחו למשל את הכיכר הכי יפה בעיר, כיכר ביאליק. קודם כל היא לא כל-כך נגישה להולכי רגל, ואני בספק כמה מקוראי הבלוג יוכלו למצוא אותה בלי מפה, למרות שהיא נמצאת באמצע הריבוע שנוצר בין קינג ג'ורג', אלנבי, פינסקר ובוגרשוב. חוצמזה, נניח שכבר הגעתם לכיכר המדהימה הזו ואתן נהנים מהחזות הזוהרת של מרכז פליציה בלומנטל ובית העירייה הישן. אז מה? באתם, הלכתם ולא תשובו. מכיוון שהכביש המקיף את הפסיפס של גוטמן באמצע הכיכר כבר סגור לתנועה מתקבלת פיאצה עילאית ושקטה. חסר רק דבר אחד. עגלת קפה/בירה, כמה כיסאות ושמשיות יחוללו נס אורבני. גם רווח כספי לעירייה וגם רווח לזכיין יכול להיות פה בשילוב החייאה של הכיכר. אפילו לא צריך להפעיל את זה כל יום. אפשר נגיד להסתפק בשלושה ימים בשבוע וביום חמישי לצרף הופעת ג'ז בערב כמו שעושים במהלך ארועי "לילה לבן" מדי שנה.

כיכר ביאליק
TA 017

חוצמזה, העירייה צריכה להדגיש את ה"צירים" שמובילים לכיכר – רחוב ביאליק, רחוב אידלסון ורחוב טשרניחובסקי, כך שעוברי אורח ברחובות אלו ידעו באמצעות שילוט ברור איך להגיע לפיאצה התל-אביבית הראשונה. נראה שהעירייה לפחות שמה לב לחשיבותו של רחוב ביאליק והקציבה 260,000 שקל לפרויקט ניהול שיפוץ הבניינים ברחוב בשיתוף הדיירים. יש לא מעט בניינים ברחוב שדורשים חידוש, כולל הבניין בתמונה הזו:

TA 012

לנוכותכם, סימנתי במפה שלפניכם את הצירים לכיכר בטוש שחור (אידלסון מחבר לפינסקר, טשרניחובסקי מתחבר לבוגרשוב ולגן מאיר וביאליק מוביל לאלנבי).

הכיוון - ביאליק



חוויה מתקנת לאלו השונאים את תל-אביב

2 05 2007

כולכם מכירים אותם, ויכול להיות שיש לכם אפילו חברים כאלו. אני מתכוון לאלו השונאים את תל-אביב (להלן שאת"א = שונא את תל-אביב). השאת"אים מתחלקים לשני סוגים: אלו שלא מגיעים אליה בכלל אף פעם, ואלו שמגיעים אליה מדי פעם לבילוי, אבל לא יגורו בה בחיים. בדרך-כלל, השנאה לעיר נעוצה בבעיות התחבורה והחנייה שלה ומתבטאת בביטויים כמו "אין שם חנייה" וכיו"ב. ובכן, למען אלו השונאים את העיר וחבריהם, אני מתכבד להדליק פוסט זה ובו אפרט כיצד ניתן לקחת כל שאת"א ולהפוך אותו או אותה לאוהבי העיר.

ובכן, הדרך הטובה ביותר להכיר את העיר היא בשעות היום, רצוי באמצע השבוע, אבל אם זה לא מתאפשר אפשר גם בשבת, ואפילו ביום ששי העמוס. הזמינו את השאת"א לתל-אביב, אבל בשום פנים ואופן אל תתנו לא לנהוג או לחפש חנייה בעיר, שכן פעולה כזו תעיר בו טראומות רדומות, והוא ייזכר בפעם האחרונה שהגיע לעיר, חיפש חנייה חצי שעה, חנה באדום-לבן ונגרר לו הרכב. הציעו לשאת"א להגיע לעיר בתחבורה ציבורית (עדיף רכבת), או במקרים קשים איספו אותו עם רכבכם (או תמליצו על מונית) ועזרו לו להיכנס לעיר ללא עצבים.

אין ללעוג בפני השאת"א הפרובינציאלי על המקום ממנו הוא בא. השאירו לו לעשות זאת בסוף היום בעצמו.

בעת הסיור עם השאת"א בעיר מומלץ לבצע את הפעילויות הבאות (הסדר לא חשוב):

1. ישיבה על ספסל בגינה (גינת חיסין והגינה ליד סוזן דלאל הן החביבות עליי) תראה לשאת"א את השקט ומעט הירוק שאפשר למצוא במרכז העיר.

2. סיור בגלריות ברחוב גורדון ייתן טעימה תרבותית בחינם.

3.הים בחורף ובאביב הוא אחד המראות היפים בעיר, במיוחד לקראת שקיעה בסתם יום של חול. בקיץ חם מדי, צפוף מדי ומלוכלך, במיוחד בסופי השבוע.

4. סיבוב בסימטה אלמונית ופלונית יוסיף להתפעלות של השאת"א שלא חשב שיכולים להיות מקומות כאלה בתל-אביב. אפשר לעצור בנסיך הקטן להתפלפלות ספרותית וגם לשתות קפה שם או בסוניה געצל שפירא. לרדיקלים, מומלץ לבדוק את מדף הספרים של סלון מזל, ולפתוח בשיחה על ההרס העצמי של הקפיטליזם.

5. מהסימטאות המשך בחצייה דרך גן מאיר לרחוב טשרניחובסקי עד סוף הרחוב (כולל ביקור בחנות הפופים והחנות לספרי עיצוב) וחזרה דרך רחוב ביאליק עד בית העירייה הישן. כיכר ביאליק תפתיע את השאת"א ותגרום לו לעצור ולחשוב, שמא בכל זאת יש יופי בעיר תל-אביב.

6. סיבוב בכמה חנויות ספרים מומלץ אם השאת"א נוהג לקרוא, ברחובות קינג ג'ורג' ואלנבי יש כמה מהחנויות המשומשות הטובות בעיר.

כיכר ביאליק

בעת הסיור עלול השאת"א להיתקל בכמה טיפוסים אותם לא יוכל לאפיין ולכן עליכם לעזור לו:

הומלס – בן-אדם שמחכה לדירה פנוייה בתל-אביב ובינתיים מעדיף לגור ברחוב על-פני דירה ברמת-גן.

עובד זר – בן-אדם שמגיע ממקום כל-כך דפוק שמגורים בדירה מעופשת בדרום תל-אביב עדיפים בעיניו (ובנוסף אין לו זכויות בגרוש).

הומוסקסואל – גבר שמעדיף גברים. חשוב להסביר לשאת"א שהומוסקסואליות לא מדבקת ושגם הומוסקסואלים הם בני-אדם (וגם להם חסרות כמה זכויות).

במקרה של היתקלות עם סלבריטי שהשאת"א זיהה מהטלוויזיה עליכם להסביר לו שגם סלבריטאים הם בני-אדם וכולם משום מה גרים בתל-אביב. אם השאת"א מתחיל להזיל ריר ורוצה להצטלם עם הדמות הטלוויזיונית או לגעת בה, עליכם לנגב את הריר מהפה שלו, ולהסביר לו בתוקף שאין קשר בין הדמות מהטלוויזיה לאדם. אם הוא עדיין מתעקש לחבור לצילום משותף התרחקו לאיטכם מהמקום.

התגברתם על כל הקשיים והשאת"א עדיין איתכם בתל-אביב. עכשיו מגיע שלב ההכרעה. בשלב זה עלולה ההתנגדות האחרונה של השאת"א לעלות ולטעון שתל-אביב היא עיר שמלאה בהומלסים, עובדים זרים, הומואים, שמאלנים ומניאקים. עליכם להרגיע את השאת"א, לציין שמדינת ישראל הוקמה בתל-אביב ושבעיר נוהלה המלחמה העיקרית נגד הבריטים בתקופת הישוב. ניתן לבקר גם בבית-הקברות בטרומפלדור ולתת כבוד לגדולי האומה שקבורים שם.

כבוד

במהלך הסיור יש להימנע ככל האפשר מהתקרבות לאתרי בנייה בעיר (לא קל, אני יודע). בסוף היום מובטח לכם שידידכם יתחיל לספור את הימים עד למעבר לתל-אביב.

לגבי חוויות ליליות חיוביות אני ממליץ לקרוא פה על חוויותיה של הגר בלילה עירוני.

ועוד סיפור אחד טוב על תל-אביב דרך האופניים.